עדותה זו של גב' כדורי מגובה גם בהתנהלות כתובה מזמן אמת. כך, מנספח 5 לתצהירה אנו למדים על אודות דרישתה לקבלת המסמכים ששימשו את רואה החשבון בהצעתו, ורואה החשבון השיב לה (ביום 14.6.16) כי המבקשים מתנגדים להעברת המסמכים עצמם. התנהלות זו מראה כי גב' כדורי ציפתה לקבלת המסמכים וציפייתה נכזבה. על רקע זה פנה (ביום 14.6.16) בא כוחם הקודם של המשיבים אל ב"כ המבקשים וציין כי מרשיו "המומים מסכום המס שעליהם לשלם, מכך שאינו סופי [...], ומאי קבלת מסמכים כלשהם, מנהג ידוע על ידי מרשיך, לרבות כרטסות שותפים ולרבות כל מסמך שעל פיו ניתן לבחון את המספרים [...] בנסיבות אלה, מרשיי לא מסכימים להסכם הכולל תשלום מס על ידם" (נספח 10 להמרצת הפתיחה).
המבקשים טוענים כי אם אכן היה חשוב כל כך למשיבים עניין גילוי המסמכים, הרי שהם היו מציינים אותו במפורש בהסדר, ואף היו כותבים כי תנאי לקיומו של ההסכם הוא בגילוי מסמכים. אולם סעיף ז' להסדר מטיל על הצדדים לפעול "בשקיפות מלאה", בין השאר זה מול זה. ברור בעיני שביטוי זה כולל שקיפות בתחום הנתונים והמסמכים הנדרשים להגעה לאותו הסכם סופי, ומכאן שאין לקבל את טענתם של המבקשים כאילו ההסדר לא כלל כל התייחסות למסירת מסמכים.
- על רקע זה ברור בעיני שההסכמות אליהם הגיעו הצדדים טעונות היו ליבון ובדיקה, ואחרי שהמלאכה תושלם ייחתם ההסכם הסופי, כפי שמצוין בהסדר עצמו. הרקע הקודם של המחלוקות שבין הצדדים שולל את האפשרות שהמשיבים הסכימו לסכום הסדר ללא שראו את המסמכים הרלוונטיים לגבי פעילות הנכס, וללא שסוגיית המס באה לידי ליבון מבוסס וממוסמך.
יצוין כי התרשמתי כי המצהיר מטעם המבקשים, מר אליהו עזרא, מאמין מעומק ליבו שסכום ההסדר הוא נדיב מאוד, בהינתן ההשקעות הרבות שהשקיע בנכס (ראו דבריו בעמ' 28 לפרוטוקול). יחד עם זאת, לא הייתה לו תשובה לשאלה אם ההסדר הוא סופי מדוע נדרש עוד מפגש כדי לחתום על הסכם סופי (עמ' 31 לפרוטוקול ש.23). לעומת זאת, לשיטת המשיבים, הצורך במפגש נוסף לשם גיבוש "הסכם המעגן ונותן ביטוי לכלל ההסכמות" הוא ברור. הסכם זה יוכל להיחתם רק על בסיס תשתית עובדתית נאותה, המגובה בעיון במסמכים הרלוונטיים. ההסדר מושא המחלוקת הוא הסדר ביניים, שמתווה את הדרך להגעה לאותו הסכם סופי, שמוזכר בסעיפים ד' ו-ו' להסדר.
- לא מצאתי בטענות הנוספות של המבקשים בסיס לסטות ממסקנה זו:
א) לא אוכל לקבל את טענתם כאילו בזמן אמת לא העלו המשיבים את הטענה כי ההסדר אינו אלא הסדר ביניים לא מחייב. אכן, בנספח 10 להמרצת הפתיחה שצוטט לעיל, לא מופיעה תזה משפטית סדורה המנתחת את סוג ההסכם העומד על הפרק, אלא שלא מופיעה בו תזה משפטית סדורה משום סוג. כן מצוין שם שהמשיבים לא מסכימים להסכם, ומנוסח זה עולה אמירה כי הם רואים עצמם כבעלי כוח שלא להסכים לו. כוח זה נובע מהעובדה כי הסכם סופי צפוי להיחתם בעתיד, ועדיין לא נחתם היום הזה. מכאן שהתנהגותם בזמן אמת דווקא מחזקת את פרשנותם ולא מחלישה אותה.