ד) סעיף ד להסדר קובע כי הצדדים "יתכנסו במשרדו של המגשר במועד הקבוע לכך לשם חתימה על הסכם המעגן ונותן ביטוי לכלל ההסכמות הנ"ל." נוסח זה תומך, על-פניו, בעמדת המשיבים. יש בו כדי לבסס את טענתם שההסדר שלפנינו אינו אלא הפרוזדור לטרקלין; האמצעי שבסופו ייחתם ההסכם הסופי; שאין הוא אלא תחנת ביניים. הבנה זו מתחזקת למקרא סעיף ו' להסדר לפיו "עם חתימת הצדדים על הסכם סופי, יעביר המגשר הודעה לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין להסדר". מכאן, שעדיין לא הגיעה העת שהמגשר יעביר ההסכמות לבית המשפט, שכן אלה אינן סופיות. הן תהפוכנה סופיות שעה שייחתם, בעתיד, ההסכם הסופי. וככל שאין הסכם סופי, הרי שניתן לסגת מהסכמות הביניים שבדרך אליו.
ה) סעיף ז' להסדר מטיל על הצדדים חובה לשתף פעולה האחד מול השני, ומול רואה החשבון והמגשר לשם עריכת ההסכם הסופי, ולהתנהל מתוך "שקיפות מלאה". מכאן, אפשר לטעון, שנדרשת עוד מלאכה בדרך לאותו הסכם סופי מיוחל, ומלאכה זו טעונה שיתוף פעולה בין הצדדים ושקיפות מצידם. שיתוף פעולה זה מחזק את שיטת המשיבים לפיה עד להסדר הסופי עוד נדרשת עבודה מהותית ומשמעותית.
מנגד, המבקשים טוענים כי ההסכם הסופי נועד לשלב בין ההסכמה - המחייבת כבר כעת – ביחס לסכום ההסדר שיקבלו המשיבים בגין מכירת זכויותיהם, לבין ההסכמות העתידיות בנוגע להפחתת נטל המס. עם סיומה של עבודת רואה החשבון ניתן היה להגיע להסדר סופי, וניתן יהיה לפנות בהודעה מתאימה לבית המשפט, אך, כאמור, עבודת רואה החשבון אינה גורעת מההסכמה התקפה של הצדדים ביחס לתמורה שיקבלו המשיבים בגין המכירה.
"מסמך שנחתם בין צדדים למשא ומתן – המבטא הסכמה בדבר תנאים מסוימים של עסקה אך מוסיף וקובע כי ייחתם הסכם סופי בעתיד – עשוי בנסיבות מסוימות להוות חוזה מחייב, ובנסיבות אחרות ללמד כי מדובר אך בשלב ביניים במשא ומתן שאינו כובל את הצדדים בהסכמות שנכללו בו" (ע"א 9247/10 רוזנברג נ' סבן (פורסם במאגרים; 2013 בפסקה 12 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן)(להלן: עניין רוזנברג)). לאחר בחינה של לשון המסמך אינני חושב כי הכף נוטה באופן מכריע לטובת עמדתם הפרשנית של המבקשים או של המשיבים. לשתי התזות הפרשניות יש מקום, ושתיהן יכולות לשאוב חיזוק מסעיפים שונים של ההסדר. קריאתו כמכלול אינה מובילה אותנו אל עבר הכרעה חדה וברורה.
- העובדה כי המגשר, עו"ד גבריאלי, אישר את הסדר בהתאם להוראת תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור), ואישור זה מופיע בסופו של המסמך, אינה חורצת אף היא את גורלה של הדילמה הפרשנית.
תקנה 9(א) לתקנות הגישור קובעת כי במידה ו"הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו." אכן, "מעמדו של ההסדר הוא של חוזה בין צדדים. צד החוזר בו מהסכמתו לתנאי החוזה יכול לעשות כן רק על פי העילות החוזיות הקבועות בפרק ב' לחוק החוזים" (קרני פרלמן יישוב סכסוכים: משפט שיתופי וטיפולי 153 (2015)). אולם שבית המשפט העליון הכיר באפשרות קיומו של הסדר גישור שאינו מסיים את המחלוקת, אלא שהוא מהווה הסדר ביניים - שלב בדרך לסיומה. כך, למשל, פסק כב' השופט (כתוארו אז) רובינשטיין (בבע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים; 2008; בפסקה כ"א להחלטה)):