הגנת הנתבעת שכנגד
- לטענת הנתבעת שכנגד, התביעה שכנגד הוגשה מטעמים טקטיים בלבד. לטעמה, אפילו תידחה תביעתה העיקרית, עדיין קמה לה הזכות להשבה בסכומים העולים על שיעור הנזק הנטען ע"י התובעת שכנגד, סכומים שפורטו בתביעת השבה שהגישה לוי ת"א 32403-03-13, תביעה שאגב נמחקה בתאריך 3.4.13 בעקבות החלטת ביהמ"ש העליון שלא לקבל קביעות ביהמ"ש המחוזי בחיפה בתיק הפש"ר והעברת המחלוקות שבין הצדדים למסגרת אזרחית, בעקבותיה הוגשה תביעת האכיפה דנא.
- הנתבעת שכנגד הודתה, כי במסגרת הסכם העקרונות היא רכשה את מלוא זכויותיהם של עגיב ווייס במקרקעין, היינו 2/3 מזכויות החכירה שבמקרקעין (1/3 נוסף נותר בידי מר דויטש) ו- 100% מן הזכויות בתחנת הדלק ובמבני המקרקעין בתמורה לסך השווה ל- 1.5 מיליון דולר וכן נטלה התחייבויות המוכרים כלפי סונול. לטענתה יורו-מאני לא היתה צד להסכם המכר ולא הוקנו לה כל זכויות בקשר אליו. הנתבעת שכנגד הזכירה, כי עת בוטל ההסכם שבין וייס ועגיב ויורו-מאני וסעדון ב- 8.8.05, הסכם שקיבל כזכור תוקף של פסק דין ב- 28.6.06, בעקבות תובענה שהגישו עגיב במסגרת ה"פ (ת"א) 1083/01, מציין במפורש כי הסכם המכר עם יורו-מאני וסעדון מבוטל "כאילו לא נחתם מלכתחילה". כך גם מציין ההסכם עם רשות המסים מ- 11.4.06. מכאן, שבעלי המקרקעין הינם יורשי עגיב ווייס. הנתבעת שכנגד הדגישה, כי הסכם הפשרה בין עגיב ווייס ליורו-מאני העניק ליורו מאני זכויות כספיות שיוריות בלבד ביתרת התמורה שתתקבל ממכירת המקרקעין לאחר שישולמו התשלומים שנקבעו בהסכם הפשרה. יורו מאני חתמה על הסכם הפשרה כמי שמסכימה לתנאיו.
- הנתבעת שכנגד הפנתה לכך שיחד עם הסכם העקרונות, נחתם גם הסכם ייעוץ בינה לבין יורו-מאני ע"ס 200,000$ (975,975 ש"ח) שהופר ובגינו אף הוגשה תביעה נפרדת (ת"א (תל-אביב) 41814-12-13) שטרם הסתיימה. עוד הפנתה לנספח להסכם העקרונות שנחתם ב- 4.2.08 מכוחו העבירה לעו"ד ישראל שלו הסכומים המצוינים באותו נספח ועו"ד ישראל שלו, ב"כ עגיב ווייס וכן יורו-מאני, במכתב מ- 14.2.08 מציין, כי הנתבעת שכנגד זכאית לקבל החזקה במקרקעין וכן את כל דמי השכירות המתקבלים במקרקעין (נספח 8 לכתב ההגנה שכנגד). עו"ד שלו אף מסר לב"כ הנתבעת שכנגד ייפוי כוח בלתי חוזרים להעברת הזכויות במקרקעין בתנאים המפורטים במכתבו מיום 13.8.08 (נספח 9 לכתב ההגנה שכנגד).
הנתבעת שכנגד אף הוסיפה, כי למרות מסירת החזקה כאמור במכתב עו"ד שלו מ- 14.2.08 וזכאותה לקבל את דמי השכירות מהמקרקעין, המשיכה יורו-מאני לגבות בעצמה ובאמצעות מר אביבי דמי השכירות והחזיקה במקרקעין מאז ועד למועד הגשת כתב ההגנה. דמי שכירות אלה נצברים לכדי מיליוני ₪ המועברים לכיסם של יורו-מאני או אביבי ולא משלמים באמצעותם לדויטש בעבור חובות עבר וחובות שוטפים, לא משלמים למנהל מקרקעי ישראל חוב עבר וחובות שוטפים, לא משלמים חובות לעיריית ת"א והחובות תופחים.