לטעמי, עצם העלאת הטענה כאילו עסקינן בחלק מהתמורה הינה בלתי ראויה. שיק הינו כידוע מסמך סחיר המורה לנמשך (הבנק) לשלם לנפרע (עו"ד ברוטפלד) את הסכום הנקוב בו על ידי המושך (לוי). משהסכום בפועל לא שולם ע"י הבנק לנפרע, אזי לא בוצעה העברת סכומי כסף כלשהם מחשבונה של לוי לטובת המוכרים/עו"ד ברוטפלד ואין לראות בכך תשלום כלשהו על חשבון התמורה. עצם הפקדתו של השיק בידי אחר אין בה כדי למצות את הפוטנציאל הגלום בשיק. פוטנציאל זה מתממש רק לאחר שמועבר סכום הכסף המצוין בו בפועל. מכאן, שרק פירעונו בפועל מעיד על מימושו ולפיכך בעצם הפקדתו בידי עו"ד שלו, אין כדי להעיד על תשלום כלשהו, לכל היותר יש בה להעיד על עמידת לוי בהתחייבות להפקידו בידי עו"ד שלו (ר' לעניין זה סעיף 3(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] לעניין הגדרת שטר חליפין וחלותו גם על שיקים עפ"י סעיף 73(א) לפקודה. ר' לעניין זה גם סעיף 74(1) לעניין היותו של שיק בר פירעון לפקודה בתוך פרק זמן סביר בלבד וכפי שנהוג בבנקים כ- 6 חודשים כאשר ברור כי השיק לא הוצג מעולם לפירעון ובוודאי שלא בתוך אותם 6 חודשים ולכן למעשה פקע). כל זאת, מעבר לכל טיעון בדבר הרחבת חזית כפי שהעלתה יורו-מאני.
- אפילו נניח שלוי אמנם שילמה את התשלומים החוזיים במלואם, עדיין עולה השאלה האם שילמה אותם בתוך זמן סביר כדרישת הדין בהעדר מועד קבוע עפ"י הסכם העקרונות?
שאלה זו הינה שאלה עליה אשיב בקצרה ומעבר לנדרש לאור קביעתי כי לא שולם סכום התמורה במלואו.
בנושא זה דעתי הינה כשל יורו-מאני. את המועד הסביר לביצוע התשלומים יש לקבוע עפ"י צרכי התשלומים השונים. משברור כי עיקר התשלומים נועדו להשבת חובות המוכרים ויורו-מאני והנובעים מהפעלת התחנה, נדמה, שלא יכול להיות חולק, כי לוי לא שילמה הסכומים במועד לאור הנזק שנגרם למוכרים ויורו-מאני בשל ביצוע התשלום במועדים בהם שולמו בפועל ואסביר.
אורך התקופה בה שילמה לוי את חלקה השני של התמורה בסך של 1.1 מיליון דולר כטענתה ולצורך הדיון בלבד, ארך כ- 3 שנים (ר' סעיף 16 לתצהירו של מר לוי). בתקופה זו הוגשו תביעות נושים כנגד יורו-מאני וערביה וכן כנגד יורשי עגיב ווייס וננקטו כנגדם גם הליכי גביה. כך, הגיש דויטש לבית המשפט המחוזי בת"א בתאריך 31.5.07 תביעה ע"ס 3,142,389 ₪ בסדר דין מקוצר במסגרת ת"א 1856/07. התביעה הופנתה כנגד אורי וייס; דבורה עגיב; סימה מוסקוביץ'; פרידה בנימין; איילת עגיב; נועם עגיב; יורו-מאני עגיב בע"מ; יורו-מאני וייס בע"מ ויורו-מאני נכסים (1995) בע"מ. תביעה זו הועברה לביהמ"ש השלום לאחר הקטנת סכום התביעה בשל התיישנות, ובתאריך 18.5.09 נתקבל בתביעה פסיקתא המעמידה את שיעור חוב הנתבעים על הסך של כ- 1.8 מיליון ₪. כפועל יוצא, פעל דויטש לגביית החוב כנגד החייבים השונים בהליכי הוצל"פ. אין צורך לציין, כי פסה"ד ניתן כשנתיים וחצי לאחר חתימת הסכם העקרונות וכשנה ושלושה חודשים לאחר חתימת הנספח להסכם העקרונות.