רכיב סונול בהסכם העקרונות
- לטענת יורו-מאני, עפ"י הסכם העקרונות, סעיף 5.2, למוכרים חוב לחברת סונול ישראל בע"מ המובטח במשכון בהיקף של- 3 מיליון ₪ הנושא ריבית של 5.25% צמודה בגין הלוואה. מעבר לסכום זה, שילמה סונול למוכרים סך מהוון של 3.8 מיליון ₪ כמקדמה ע"ח תשלומי השכירות החודשיים ובסה"כ יחדיו החוב הינו 6.8 מיליון ₪. עפ"י סעיף 7.3 להסכם העקרונות הסכימו הצדדים, כי "בד בבד עם פירעון התשלום הראשון, יוסבו התחייבויות וזכויות המוכרים (... קרי הקונה ייקח על עצמו את החובות לסונול וישחרר את המוכרים מכל אחריות לחוב זה ומנגד יהיה זכאי לקבל את דמי השכירות מסונול) מכוח ההסכמים שנחתמו עם סונול לטובת הקונה".
למרות שהסכם העקרונות מציין, כי על לוי ליטול לעצמה חובות אלה כלפי סונול בד בבד עם התשלום הראשון, לוי לא עשתה כן. לוי אמנם ניסתה להסב את החוב אך סורבה ע"י סונול ובמקום לפרוע את החוב לסונול במלואו ולהעביר הזכויות, לא עשתה דבר. מאחר ועובדתית לוי לא הפטירה את יורו-מאני ואת משפחות עגיב ווייס מהחוב לסונול ואף לא פרעה את החוב לסונול לחלופין, אזי היא הפרה את הסכם העקרונות הפרה יסודית. יורו-מאני הפנתה לעניין זה גם להודעת מר לוי בעדותו, כי כלל לא היתה בכוונתו לשלם את החוב לסונול בד בבד עם התשלום הראשון.
- לוי טענה מצדה, כי היתה מוכנה לשלם לסונול את מלוא החוב ובלבד שסונול תעביר אישור כי עם תשלום החוב, אין לה כל דרישה נוספת (מכתב מר לוי לעו"ד שלו מ- 28.11.07 וכן מכתבו של עו"ד טל לוי לעו"ד שלו מ- 2.12.07). עו"ד שלו אף היה מוכן לקבל זאת במסגרת מכתבו לעו"ד טל לוי מטעם מר לוי (ר' מכתב עו"ד שלו מ- 28.11.07 – נספח 51 לתצהיר אביבי), ולמרות זאת איש לא העביר ללוי אישור מטעם סונול כפי שדרשה. תחת זאת התפתחה הסכמה חדשה העולה מהנספח להסכם העקרונות לפיה החוב לסונול לא יוסב ולוי תשפה את המוכרים בגין כל טענה שתעלה סונול כלפיהם ובכל הקשור להעברת דמי השכירות תהא זכאית להם לוי לאחר העברת 1.5 מיליון ₪ לבנק למסחר ו- 600,000 ₪ לעו"ד שלו. לוי אמנם עמדה בהתחייבותה זו להפקיד סכומים אלה ובהמשך מילאה אחר כל התשלומים. עו"ד שלו אף אישר ללוי כי היא זכאית למלוא דמי השכירות (נספח 21 לתצהיר מר לוי מתאריך 14.2.08, והכל לאור המוסכם בנספח להסכם העקרונות). מכל מקום, היתה זו יורו-מאני שהכשילה, כך טענה, את יישום ההסכם עם סונול לאחר שפנתה לסונול והודיעה כי עסקת המכירה ללוי לא הבשילה ולכן אין להעביר את דמי השכירות ללוי. יורו-מאני אף התחייבה במסגרת הודעתה לסונול כי תשמש ערבה לכל חיוב שיושת על סונול בשל התנהלותה זו כלפי לוי, על המשתמע מכך (ר' ת/28).
- בחינת חומר הראיות מלמד, כי לוי אמנם לא פנתה "בד בבד" עם התשלום הראשון לסונול על מנת להסדיר את העברת החיובים מהמוכרים, יורו-מאני ואח' אל לוי. כך גם בהמשך לא שילמה לוי את מלוא החוב לסונול בין אם עסקינן ב-6.8 מליון ₪ כעולה מהסכם העקרונות וטענת יורו-מאני ובין 3 מיליון ₪ כטענתה. היא גם לא הפקידה כל סכום על חשבון חוב זה בין בנאמנות ובין בדרך אחרת על מנת להבטיח את ביצוע חלקה זה בהסכם. ניסיונה של לוי להסביר זאת בהסכמות עוה"ד שלו אינן בעלות משקל מתאים שכן מר שלו מציין במפורש במכתבו שניתנת ללוי ארכה נוספת של 5 ימים מאותו המועד (28.11.2007) לשלם את החוב לסונול ולהמציא הפטר למוכרים ויורו-מאני וכן להעביר בנאמנות את היתרה המשלימה לסך של 6.8 מיליון ₪ שהיה על לוי לשלם במועד חתימת הסכם העקרונות (ר' סעיף 11 א למכתבו). מכאן, שלכאורה לא ניתנה כל הסכמה, למעט ארכה, להשלמת הנדרש מלוי בעניין סונול.