במילים אחרות היה על הקונה לפעול לביצוע ההפטר אך זה בפועל לא הגיע. מכאן, שאין מנוס מלראות באי הפטרת המוכרים מחובם לסונול כדי הפרת ההסכם ע"י לוי שעד עצם היום הזה לא הוסדר על ידה.
- האם עסקינן בהפרה יסודית? נדמה כי גם במקרה זה גם עסקינן בהפרה יסודית של ההסכם באשר המוכרים ויורו-מאני לא היו מתקשרים בהסכם עם לוי לו ידעו כי זו לא תפטור אותם מחובותיהם כלפי סונול, שהרי כזכור כל מטרת ההסכם הייתה לפטור את המוכרים ויורו-מאני מחובותיהם לנושים השונים בניהם סונול.
הפרת הנספח להסכם העקרונות
- המחלוקות הרבות שהיו בין הצדדים לאחר חתימת הסכם העקרונות ובהם נושא התשלומים והסדרת החוב למול סונול, באו לכלל הסדרה בנספח לו שנחתם כזכור בתאריך 4.2.2008 לאחר שיג ושיח ארוך בין הצדדים.
במסגרת הנספח הסכימו הצדדים, לעניין התשלומים, כי לוי תפקיד הסך של 1.5 מיליון ₪ בידי עוה"ד שלו לצורך הסדרת החוב עם הבנק למסחר (ס' 1 לנספח), כמו כן תפקיד סכום נוסף בסך 600,000 ₪ בתוספת מע"מ כשכ"ט של עוה"ד ברוטפלד ולאחר שיוסדרו החובות לבנק למסחר, לרבות ביטול המשכנתא לטובתו ומחיקת המשכון, תועבר יתרת התמורה החוזית בסך 1,911,051 ₪ לידי עוה"ד שלו שידאג לחלקה בהתאם להורות ס' 7.5.1 להסכם העקרונות ולרבות לצרכי תשלום חובות והוצאות שנועדו לקידום העסקה ובהם אגרות, היטלים, אישורים, דמי הסכמה, חוב דמי שכירות לדויטש ועוד. בכל הקשור עם חובות המוכרים לסונול הוסכם, כי הקונה ייקח על עצמו את חובות המוכרים לסונול כאמור בהסכם העקרונות ויפעל להפטרת המוכרים מהחוב ומחיקת שמם משטר המשכנתא. עוד התחייבה לוי, כי ככל שתבוא סונול למוכרים בדרישה לסילוק החוב, על לוי לסלק החוב או לנקוט בכל צעד להפטרתם ממנו כאמור.
- טוענת יורו-מאני, כי כחלק מהנספח להסכם העקרונות, נספח השריר וקיים לטענת לוי, היה עליה להעביר סך של 1,911,051 ₪ (סעיף 3 בנספח 2 לתצהיר מר לוי). עפ"י סעיף 3 זה, "לא יאוחר מחלוף 7 ימים ממועד ביטול המשכנתא מדרגה שניה ומחיקת המשכון לבנק למסחר ברשם המשכונות, יעביר הקונה לידי ב"כ המוכרים – עו"ד ישראל שלו את יתרת תמורת מכירת התחנה בסך 1,911,051 ₪ אשר יוחזקו בידיו בנאמנות ויחולקו בהתאם לסעיף 7.5.1 להסכם המכר ובכלל זה ישמשו לתשלום החובות".
מכתבי ביטול המשכנתא ומשכונות מהבנק למסחר נמסרו כבר ב- 20.7.09 (נספח 45 לתצהיר רמי אביבי) ולמרות זאת, לא עבר סכום זה לאחר 7 ימים כעולה מהנספח. בחקירתו של עו"ד דוד רום התברר, כי המשכון נותר על כנו במודע לצורך הגנה מפני מעקלים או צדדי ג' אחרים (ר' עדות רום עמ' 134 מול ש' 9 עד עמ' 136 ש' 5 וכלשונו בין היתר: "מבחינתי מתאים לי להשאיר שעבוד כדי להפריע לצד ג' להיכנס לי באמצע הדרך").