- המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הינה, כי אין לראות בהודעות הביטול כאלה שמומשו כדין בין מאחר והמוכרים אינם עומדים על הודעת ביטול ההסכמים, הן מאחר ויישום הביטול מקום בו ניתנה טובת הנאה למוכרים ויורו-מאני ע"י לוי אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הביטול והן מאחר ויישום הביטול בפועל הינו בעיני משום הפעלת זכות שלא בתום לב בנסיבות. לפיכך, ניתן וראוי להסדיר את השלמת העסקה על דרך ביצוע התשלומים השונים שנותרו לשביעות רצון כלל הצדדים להסכם העקרונות ומתן פיצוי הולם לניזוקים ככל שמגיע.
אין לשכוח, כי הן לוי, הן המוכרים והן יורו-מאני, ולו מכללא, היו מוכנים לחיות בשלום עם ביצוע התשלומים לבנק למסחר, בתיקונים כאלה ואחרים המוציאים את יורו-מאני מחובותיה כלפי הבנק למסחר כליל, אפילו שולמו באיחור כמו גם עם ביצוע התשלומים השוטפים לדויטש ששולמו בפועל ע"י לוי אך שלא במסגרת חובותיה כעולה מההסכם, וכן תשלומים נוספים שבוצעו ע"י לוי בפועל, אם כי כאמור לא על דרך תשלום מלוא התמורה החוזית. במצב דברים זה, ואפילו לא שולמה מלוא התמורה החוזית, תתקשה יורו-מאני, מקום בו המוכרים אינם מביעים עמדה ומוכנים כאמור לוותר על זכויותיהם, לטעון כי מקום בו שולמו סכומים ע"ח התמורה, עדיין יהא מקום לביטול הסכם העקרונות והנספח לו. מכאן שיש מקום אמנם לראות בהתנהלות המוכרים לרבות יורו-מאני לאחר מערכת הודעות הביטולים ככזו המוחלת על הביטול בפועל. יורו-מאני אמנם פעלה לבטל ההסכמים עם לוי אך היא אינה יכולה לעשות כן לבדה ללא הסכמת המוכרים עצמם. מעבר לכך יורו-מאני אף נהנית, ואף מודה בכך, מתשלומים שמבצעת לוי לנושים, ולפיכך, יש לראותה כמי שמפעילה את זכות הביטול שלא בתום לב ולמצער כמי שבהתנהלותה מוחלת על זכותה לבטל את ההסכמים כאמור.
לעניין זה יובהר, כי כתב התביעה אותו הגישה יורו-מאני באפריל 2009 כנגד לוי והמוכרים נמחק מחוסר מעש, ובכך יש כדי להצביע על התנהלות יורו-מאני לאחר שלא עמדה על בירור התובענה באותה עת, במיוחד כאשר באותה תקופה הושגה הפשרה עם הבנק למסחר ששימש כנושה העיקרי בנסיבות ונשייתו היתה אמורה כאמור לגרום למכירת התחנה לצדדים שלישיים, על הנזק העצום שהיה נגרם בכך לכלל הצדדים.
זוהי גם התוצאה הצודקת יותר בעיני בנסיבות. סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע את האכיפה כסעד העיקרי וכהשלכה לסעיף 3(4) לחוק התרופות, במיוחד נכונה האכיפה כאשר הינה צודקת בנסיבות העניין והכל בכפוף לסעיף 4 לחוק התרופות, הקובע כי: