טענות התובעת
- התובעת טענה בכתב התביעה, כי קיימה את כל התחייבויותיה עפ"י הסכם העקרונות והנספח לו ובין היתר שילמה את מלוא התמורה עבור המקרקעין ואף למעלה מכך, היא שילמה סכומי עתק לנושים שונים של המוכרים (יורשי עגיב ווייס) ואף שילמה חובות לנושי יורו-מאני נכסים, על שמה רשום הנכס במנהל מקרקעי ישראל.
בכל הקשור עם התחייבויותיה הכספיות פרטה התובעת, כי התחייבה לשלם 400,000$ עם חתימת הסכם העקרונות (ס' 7.1 לו) ואמנם כך עשתה. סך נוסף של 1.1 מיליון דולר לא ציין מועד לתשלומו, אלא אך כי לא ישולם קודם לחתימת ההסכם שאמור היה להיחתם בין הצדדים ו"במועד שיוסכם" (ס' 7.2 להסכם המכר), בכל מקרה לא לפני שחלפו 4 חודשים ממועד חתימת הסכם המכר (ס' 7.5.3 להסכם העקרונות). עוד התחייבה התובעת לקחת על עצמה את החובות לסונול ולשחרר המוכרים מכל אחריות לחוב זה והיתה מוכנה לעשות כן, כשמנגד הייתה זכאית לקבל דמי השכירות מסונול. התובעת ערכה טבלה ובה ציינה את שיעור הסכומים ששילמה המהווים לטעמה סכום העולה על הסכום המוסכם ולהלן הפירוט:
א. 28.12.2006 – 1.68 מיליון ₪ (400,000$ לפי סעיף 7.1 להסכם המכר, שער הדולר היציג 4.2 ₪ לדולר).
ב. 26.2.07 – 232,762 ₪ הקדמת תשלום לרשויות המס (מס מכירה עבור משפחת עגיב שער הדולר 4.19 ₪ לדולר).
ג. 15.5.07 – 116,337 ₪ הקדמת תשלום לצרכי חוב שכ"ט המוכרים לעו"ד מאיר מזרחי עפ"י דרישת עוה"ד (25,000$ + מע"מ, שער הדולר 3.97 ₪ לדולר).
ד. 11.6.07 – 200,000 ₪ הקדמת תשלום לרשויות המס ע"ח מס שבח של המוכרים, (שער הדולר 4.18 ₪ לדולר).
ה. 7.2.08 – 1.5 מיליון ₪, עפ"י נספח להסכם העקרונות, שולם לידיו הנאמנות של עו"ד שלו, (שער הדולר 3.57 ₪ לדולר).
ו. 12.2.09 – 100,000 ₪, הקדמת תשלום לעו"ד ישראל שלו עבור מס שבח.
ז. 14.7.09 – 915,000 ₪, הקדמת תשלום לבנק למסחר כחלק מהסכם הפשרה. סך של 1.285 מיליון ₪ הועברו ע"י עו"ד שלו לבנק למסחר באמצעות עו"ד דרזנר מתוך הסך של 1.5 מיליון ₪ שהופקדו בנאמנות.
ח. 17.8.09 – 822 ₪ הקדמת תשלום עבור עמלת ערבות בנקאית בערעור המוכרים כנגד דויטש.
ט. 1.11.09 – 467,015 ₪ הקדמת תשלום עבור מס שבח המוכרים.
י. החל מיום 1.1.07 – 417,000 ₪ הקדמת תשלומים לצבי דויטש עפ"י ס' 3 להסכם העקרונות, סכום בסך 2,000$ ששולם מדי חודש מ- 1.1.07 עד 1.7.11. שער הדולר בממוצע 4 ₪ לדולר.
סך כל התשלומים 5,628,936 ₪.