הקדמת התשלומים בוצעה לטענת התובעים לפנים משורת הדין ולבקשת המוכרים.
התובעת צרפה העתקי התשלומים כנספח 14 לכתב התביעה.
- מעבר לאמור טענה התובעת, כי שילמה ליורו-מאני נכסים או לרמי אביבי סך של 200,000$ ב- 1.1.07 (975,975 ₪), עפ"י הסכם נפרד ביניהם ולכן שילמה לטענתה בסה"כ 6,604,911 ₪. בכך, כך טענה, היא עמד במלוא התחייבויותיה בעוד שהנתבעים לא קיימו התחייבויותיהם עפ"י הסכם העקרונות והנספח לו, מאחר ולא שילמו למנהל מקרקעי ישראל ועיריית ת"א סכומים ניכרים שתשלומם נדרש להשלמת רישום המקרקעין ע"ש התובעת. סכומים אלה עמדו כבר ב- 2010 על קרוב ל- 2 מיליון ₪. התובעת הוסיפה, כי מאחר והנתבעים אינם סולבנטיים יש להניח כי היא תאלץ לשאת בסכומים אלה, ובכך יעלה באופן ניכר שיעור התחייבויותיה עפ"י הסכם העקרונות. התובעת אף ציינה, כי נטלה על עצמה את חוב המוכרים לסונול כאשר סונול קיזזה את החוב על דרך הימנעות תשלום דמי השכירות לתובעת, ואף מכאן התובעת קיימה את התחייבותה זו במלואה.
התובעת ציינה בנוסף, כי מעבר לסכומים שלא שילמו הנתבעים, הם אף הציגו מצגים מטעים באשר לשיעור החובות הרובצים על המקרקעין שהתבררו כגבוהים הרבה יותר. כך למשל, החוב לבנק למסחר, חוב העבר לדויטש והחוב למנהל מקרקעי ישראל התבררו כגבוהים הרבה יותר. מעבר לכך, עם תשלום דמי היוון למנהל מקרקעי ישראל, היתה עתידה סונול להגדיל את דמי השכירות המשולמים על ידה ל- 13,000 ₪, ומשלא שולמו דמי ההיוון, נגרם לתובעת הפסד כספי ישיר.
- התובעת הוסיפה, כי החזקה במקרקעין הועברה לה בפועל ע"י עו"ד ישראל שלו, אלא שיור-מאני ו/או יורו-מאני נכסים ו/או אביבי בעצמו המשיכו לגבות דמי שכירות מהשוכרים במקרקעין והמשיכו להחזיק במקרקעין ואף ממשיכים לעשות כן, ומכאן שיש להורות להם להפסיק לגבות את דמי השכירות ולסלק ידם מהמקרקעין, תוך מסירת החזקה בהם לתובעת.
- לפיכך, עתרה התובעת לאכיפת הסכמי המכר בעקבות הפרתם ע"י הנתבעים, תוך העברת מלוא הזכויות במקרקעין אליה, וכן לאפשר לה לעשות שימוש בייפויי הכוח הבלתי חוזרים שמסרו הנתבעים לידה, ולהורות על סילוק הנתבעים מהמקרקעין תוך מסירת החזקה בהם לתובעת.
טענות הנתבעות
- יצוין תחילה, כי הנתבעים 1-7 לא הגישו כתבי הגנה ואף לא הגישו סיכומים לתיק. הנתבעות 8 ו- 9 (להלן: "יורו-מאני") אמנם הגישו כתב הגנה וההתייחסות להלן הינה לטענותיהן.