יורו-מאני טענו, כי סכום העסקה שבין הצדדים כפי שצוין בהסכם העקרונות משקף פירעון מלוא חובות התחנה לרבות החובות לסונול, לבנק למסחר, לרשויות המס, למנהל מקרקעי ישראל, ליורשי דויטש ואח', כאשר לאחר תשלומים אלה היה נותר בידיהן רווח של כ- 2 מיליון ₪. תכלית העסקה הייתה פירעון כל חובות התחנה ע"ש וייס, עגיב, יורו-מאני וערביה האישיים ושחרורם מכל חוב, כאמור תוך השבת סכומי הכסף שהשקיעו יורו-מאני.
עוד טענו, כי הסכם העקרונות הינו בפועל הסכם המכר המחייב מאחר ולא נחתם הסכם מכר במקומו, כפי המצוין בו עצמו. בהסכם המכר התחייבה התובעת לבצע תשלומים בהיקף של 13.1 מיליון ₪, כפי שאף דיווחה לבורסה לאחר שנחתם הסכם העקרונות. תשלום במזומן בהסכם, הינו על הסך של 1.5 מיליון דולר שאמור להשתלם בשני תשלומים – 400,000$ (1,680,000 ₪, נכון למועד חתימת הסכם העקרונות), שאמנם שולם, והשני בסך 1.1 מיליון $, אך מעבר לסכום זה במזומן, התחייבה התובעת ליטול על עצמה את מלוא החובות למול חברת סונול ולשחרר את המוכרים מכל אחריות לחוב זה. במועד חתימת ההסכם, עמד החוב לחברת סונול על 6.8 מיליון ₪, כאשר מתוך סכום זה הובטחו במשכנתא 3 מיליון ₪. זוהי לטענת יורו-מאני התחייבות יסודית ומרכזית שהופרה ע"י התובעת (הסכם ההלוואה בין סונול ישראל בע"מ לבין יורו-מאני נכסים, אורי וייס, צורי סעדון ויורשי עגיב ז"ל צורף כנספח 12 לכתב הגנת יורו-מאני. סכום ההלוואה מושכן לטובת סונול ישראל בע"מ כעולה משטר המשכנתא, נספח 13 לכתב ההגנה ונספח 14 לכתב ההגנה שהינו התחייבות לרישום משכנתא מטעם מנהל מקרקעי ישראל).
אלא שהתובעת, כך יורו-מאני, לא נטלה על עצמה כנדרש בהסכם העקרונות את התחייבויות הנתבעות למול סונול ולכן גם לא שחררה את הנתבעים ואת ערביהם האישיים מכל אחריות לחוב זה, לא במועד ההסכם ולא לאחר התשלום הראשון ואף לא מאוחר יותר. שיעור החוב נכון למועד הגשת כתב ההגנה עמד לטענת יורו-מאני על סך של יותר מ- 2 מיליון ₪, ומרבית החוב במועד חתימת ההסכם, בסכום של כ- 6 מיליון ₪ נפרעו ע"י יורו-מאני ואף ממשיך להיפרע תוך תשלומי מיסים. יורו-מאני הדגישה, כי סונול סירבה להסב את חוב הנתבעים לתובעת, כמו גם את המשכנתא וההתחייבות לרישום משכנתא, וטענה, כי קמה לה הזכות לפירעון מידי של ההלוואה עם מכירת הזכויות במקרקעין (ר' נספח 18 לכתב ההגנה שהינו מכתב סונול לתובעת מיום 4.12.07 ובו הינה מסרבת להסב את החוב לתובעת; וכן ר' מכתב עו"ד דוד רום, ב"כ התובעת, לעו"ד ישראל שלו מיום 13.12.07 ובו מודה התובעת כי סירובה של סונול כאמור הופך את ביצוע ההסכם לבלתי אפשרי; כך גם במכתב ב"כ סונול לב"כ התובעת מיום 22.4.13 – נספח 20 לכתב ההגנה – בו מציינת סונול במפורש, כי עסקת מכר המקרקעין הינה בניגוד לתנאי המשכנתא מאחר ולא קיבלת הסכמת סונול ולא ניתן להעביר את הזכויות בנכס עד לאחר פירעון חוב לסונול. כך גם טענה לצורך בהסדר הסכם החכירה עם המנהל שבא על סיומו בינואר 2012 וטרם חודש, כתנאי לקבלת הזכויות ע"י התובעת בנכס). הלוואה זו של סונול לא נפרעה וסונול סרבה להמחאת החוב כאמור. מכאן, שהסכם העקרונות הופר בהפרה יסודית עת התובעת נמנעה מלשלם סכום העומד על כ- 6.8 מיליון ₪ בעת הרלוונטית.