אחריותם האישית של הנתבעים 2-3
התובע טוען כאמור, כי יש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 ולייחס את האחריות גם לבעלי מניותיה, הנתבעים 2 ו-3, מאחר שלטענתו ניהלו עמו משא ומתן בחוסר תום לב ובכוונה לרמותו, ביודעם כי מדובר ברכב עם מנוע לא תקין.
מן הפסיקה עולה כי הרמת מסך והתעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של תאגיד על מנת לייחס לבעלי המניות את חבות החברה, תעשה רק במקרה בו נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת, למטרות בלתי כשרות ועל מנת להתחמק מאחריותם האישית של האורגנים (ראה למשל רע"א 6039/04 אורי פלדשטיין נ' דוד עובדיה (6.6.2005), רע"א 1759/93 שמעון כהן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מח (2),143 (18.1.1994) ועוד רבים).
מן הראיות שהוצגו עד כה, לא הוכח כי הנתבעים עשו שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת מתוך מטרה לרמות את התובע ולהטעותו ואף לא הנתבעים 2-3 לא הם אלה שביצעו באופן אישי את העסקה מול התובע אלא איש מכירות מטעם הנתבעת 1.
לא זו אף זו, לא מצאתי בטיעוני התובע בסיכומים אודות המצב בענף מכירת כלי הרכב המשומשים כדי לבסס עילה לחיובם האישי של הנתבעים 2-3 בחבותה של הנתבעת 1.
אי לכך, אני דוחה את תביעת התובע ביחס לנתבעים 2 ו-3 באופן אישי.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הפיצוי המוסכם על פי זכרון הדברים עקב הפרתו על ידה בסך 44,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ביצוע העסקה – 10.2.15 ועד לתשלום המלא בפועל.
במסגרת הוצאות המשפט אני לוקח בחשבון, לצד האגרות ששילם התובע גם את עלות שכר העדים מטעמו ואת ניהול ההליך הארוך והמלא על ידם ועל כן תשא הנתבעת 1 בהוצאות התובע בסך 10,000 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שנפסקו בשים לב לכלל נסיבות העניין הנזכרות לעיל.
הגם שהתביעה נגד הנתבעים 2-3 נדחתה, לאור העובדה שהנתבעים 2-3 הם בעלי מניות ומנהלי הנתבעת 1 ולאור העובדה שיכולים היו לנהוג אחרת כלפי התובע לאחר שהתגלו בשנית התקלות ולייתר הגשת תובענה זו על ידו, אינני עושה צו להוצאות לטובתם.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 45 יום.
ניתן היום, ל' אב תשע"ז, 22 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
אלי ברנד