חוקי היסוד
יט. חוקי היסוד בישראל הם תולדה של פשרה היסטורית – היא "החלטת הררי", שהועלתה על-ידי חבר הכנסת יזהר הררי ביום 13 ביוני 1950 ונתקבלה. בהחלטה נקבע, כי "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה". ראש הממשלה דוד בן גוריון הופיע בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בטרם נתקבלה ההחלטה, והסביר את עמדת הממשלה:
"הממשלה סבורה שיש להכין שורה של חוקי-יסוד בעניין סדרי-השלטון, בעניין זכויות יסודיות של אזרחי המדינה, וכו'; אך טרם הגיעה השעה לעבד מה שקוראים חוקת-יסוד... המדינה לא הוקמה ב-14 למאי; היא הולכת ומוקמת, גם מבחינה פוליטית בינלאומית. הנה אנחנו עומדים עכשיו בעניין ירושלים. גם אם העניין הזה ייגמר בהצלחה, או אחרת, אין זה הגמר מבחינה פוליטית. קיימת גם שאלת הגבולות. אבל לא רק מבחינה פוליטית בינלאומית המדינה טרם הוקמה. קודם כל מבחינה אנושית, מדינה בת 700 אלף נפש, או מיליון – אינה מדינה בת-קיימא... אין זאת מדינה אם רק 7% מהעם נמצא בה, ואם מחצית שטחה שמם לגמרי. הדברים האלה, שהם המקימים את המדינה – ולא הכרזה פורמלית או אפילו חוק על הקמת המדינה, וגם לא קבלה לאו"מ – הדברים היסודיים האלה ידרשו מאמצים גדולים, ולדעתנו הם צריכים לעמוד במרכז... איננו מציעים לדחות את העניין הזה עד שנבצע את כל חזון-הגאולה אלא רק עד הקמת המדינה-והדברים האלה דורשים מאמץ יוצא מן הכלל לא רק של הממשלה אלא של כל כוחות הישוב, וגם של העם היהודי. שני הדברים האלה הם: קליטת עליה – ואינני צריך להסביר כאן את הקשיים שיש בדבר הזה; והמלחמה שלנו בשממה...
עצם החוקה היא מין קישוט, אבל קישוט מדרגה עליונה, רוחנית, תרבותית ופוליטית. הדבר הזה מחייב כי בחוקה
--- סוף עמוד 17 ---
יבוא לידי ביטוי כל הטוב שיש בהיסטוריה שלנו ובתפיסתנו הפוליטית, מפני שיהיה לזה ערך גדול בחינוך הנוער, בחינוך העם ובשביל העולם. אם נחליט כי דרושה לנו חוקת-יסוד, אני מניח כי ימצאו בנו הכוחות הדרושים כדי לעשות את הדבר שיהלום את מדינת ישראל. לפי שעה נקבל את אותם החוקים הדרושים לנו" (ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 14.12.49, עמ' 6-3; כן ראו "דין וחשבון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חוקת המדינה והדיונים במליאת הכנסת הראשונה" (תשי"ב)).