כוללת הגבלות מפורשות על הסמכות לתקנה, בתי המשפט הכירו בלוז של ערכי יסוד שאינם ניתנים לתיקון (בעקבות פסיקת בית המשפט בהודו שהכיר במערכת של עקרונות-ליבה נצחיים – "Basic structure doctrine" – שם, בפרק 2) הנוגעים, בין היתר, לשיטת המשטר ולזכויות יסוד. כך למשל וכדי לסבר את האוזן, בתורכיה קבע בית המשפט החוקתי – טרם השינויים הפוליטיים שאירעו במדינה זו בעת האחרונה – כי תיקון הפוגע באופיו החילוני של המשטר אינו חוקתי; בבנגלדש עמד בית המשפט על העקרונות של ריבונות העם, הפרדת רשויות, זכויות אדם ועצמאות שיפוטית ככאלה שאינם ניתנים לפגיעה באמצעות תיקונים חוקתיים; וביפן גישת מלומדים, כפי שמשתקפת בספרות, היא כי ביסוד החוקה שלושה עקרונות מרכזיים – ריבונות העם, זכויות אדם בסיסיות ופציפיזם – ואין לפגוע בהם באמצעות תיקונים חוקתיים (שם, 53; כן ראו Yaniv Roznai and Serkan Yolcu "An unconstitutional amendment – the Turkish perspective: A comment on the Turkish Constitutional Court's headscarf decision" Int. J. Const. Law (2012) 10 (1) 175. לגישתו של רוזנאי, הסמכות לערוך תיקון בחוקה מופעלת בנאמנות במובנה המשפטי (אטעים את מובנה המשפטי של זו), ומשכך היא מוגבלת. הוא מטעים, כי על הסמכות המכוננת לציית לתנאים הקבועים בחוקה בערכה תיקונים בה, וכן כי האוחזים בסמכות אינם יכולים לנצלה כדי לפגוע בחוקה שממנה הם שואבים את סמכותם. כנגזרת מן הזהירות המתבקשת בעריכת תיקון חוקתי, הסמכות להתערבות שיפוטית גם היא צריך שתפורש במשורה, ובתי המשפט נקראים לריסון שיפוטי. לגישתו של רוזנאי על בתי המשפט לנסות לפרש תיקונים חוקתיים באופן העולה בקנה אחד עם החוקה והערכים שביסודה, והתערבות שיפוטית מוצדקת אך כאשר נעשה שימוש שאינו ראוי בסמכות לערוך תיקונים בחוקה, או כאשר התיקון משנה את מהותה היסודית של החוקה ומאיים על המבנה הבסיסי שלה (שם, בפרק 7). בעיניי דומה, כי במישור הערכי יש בישראל מקום ל"הנצחת" ערכים חוקתיים בסיסיים; לדוגמה, יסודות כמו הבסיס היהודי – והדמוקרטי – של המדינה על פי הכרזת העצמאות וחוקי היסוד שלזכויות, או פגיעה בליבת זכויות האדם.
כח. דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי טרם יושמה במשפט הישראלי. פרופ' ברק מסביר במאמרו "תיקון של חוקה שאינו חוקתי" שהוזכר בפסקה כ"ב מעלה, כי לדידו אין מקום לדוקטרינה במובנה המקיף המקובל בעולם במשפט הישראלי, שכן "השלם טרם הושלם, וממילא התיקון טרם הבשיל" (שם, בעמ' 379). לגישתו במצב החוקתי הקיים בישראל וכל עוד לא הסתיים מפעל חוקי היסוד, דוקטרינה זו פועלת בגבולות צרים יותר ביחס למקובל במשפט המשוה. כך הוא מדגים, כי תיקון חוקתי