--- סוף עמוד 62 ---
האורתודוקסיה היהודית במאות ה-17 וה-18 (שו"ת חת"ם סופר, אורח חיים ח' כ"ח). ונדגיש כי יותר מהיות הבחינה קזואיסטית – על פי נסיבות המקרה – הבחינה שיטתית – על פי שיטת המשפט והממשל. לא הרי החוקה האמריקנית, הקובעת מנגנוני שינוי ותיקון נוקשים, ובחלוף כ-230 שנה מאז כינונה בוצעו בה 27 תיקונים בלבד, כהרי החוקה הישראלית, שאופייה הדינמי בולט, כאמור – ודי אם אזכיר כי בחוק יסוד: הכנסת לבדו נערכו 46 תיקונים עוד בטרם מלאו לו 60. אף שיקולים אלה הם חלק ממפת הדרכים בהכרעה בעתירה זו. ועדיין, כפי שיובהר להלן, במסגרת השיטה יש לערוך גם בחינה קזואיסטית, כדי לבדוק האם נפל פגם במלאכת החקיקה הקונקרטית.
על רקע כללי המשחק המקובלים בשיטה הישראלית, שימוש מידתי בכלי הוראת השעה לצורך בחינת הסדרים מעשיים שונים – העולים בקנה אחד עם עקרונות היסוד שבגרעין אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל – עשוי לשרת את תכליות החוקה ולתרום לגיבוש נורמות מיטביות. כך, למשל, נהגה הרשות המכוננת כאשר כוננה, כהוראת שעה, את חוק יסוד: משק המדינה (הצעות חוק והסתייגויות שבביצוען כרוכה עלות תקציבית) (הוראת שעה), ס"ח תשס"ב 1857, 631 – ולאחר שהסיקה שמדובר בהסדר ראוי קיבעה אותו, כעבור שנה, במסגרת תיקון מס' 6 לחוק יסוד: משק המדינה. התנהלות זו, הבוחנת בזהירות את האפשרות ליצור איזון חוקתי ראוי יותר בין תכליות מתנגשות, מבלי להסתכן בהרס מוקדם של הקיים – אינה רק בגדר הקטנה שבשתי רעות, כפי שסבור חברי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין. אם לשאול מדבריו של השופט Louis D. Brandeis בנוגע ליחס שבין המשפט הפדרלי והמדינתי בארה"ב –“a single courageous State may, if its citizens choose, serve as a laboratory; and try novel social and economic experiments without risk to the rest of the country” (New State Ice Co. v. Liebmann, 285 U.S. 262 (1932)) – מוסד הוראת השעה ממלא פונקציה נחוצה של "מעבדה": הוא מאפשר לקיים ניסויים חברתיים מועילים, תוך הגבלת הסיכון הכרוך בהם. זהו מנגנון חלופי למנגנון האמריקני, המשתמש במשפט המדינתי כשדה ניסויים לשינויים חוקתיים אפשריים ברמה הפדרלית.
בהעדר הוראה חוקתית המגבילה את השימוש בהוראת השעה; על רקע המציאות החוקתית הדינמית בישראל – כפי שתוארה לעיל; ובהתחשב ביתרונות הכרוכים בשימוש ראוי במוסד הוראת השעה בהקשר החוקתי, חקיקת חוק יסוד הוראת השעה איננה נגועה בהכרח בפגם אינהרנטי. ואולם, ככל כלי ניתן לנצל את מוסד הוראת השעה ולעשות בו שימוש לרעה.