כן נטען, כי התיקון מושא ענייננו עולה כדי "תיקון חוקתי לא חוקתי"; דהיינו תיקון לחוקי היסוד שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה, ולכן מצריך פסילה על ידי בית המשפט. נאמר בהקשר זה, כי נוכח הפגיעה הקשה שיש בהוראת השעה במעמדה של הכנסת ובתפקידה כגוף המפקח על פעילויות הממשלה, יש לקבוע כי מדובר בתיקון חוקתי שאינו חוקתי, ולהורות על בטלותו.
ח. המדינה סבורה כי אין להיעתר לעתירה, הן בשל השיהוי הכבד שנפל בהגשתה – כשלושה חודשים לאחר שנחקקה הוראת השעה, הן מן הטעם שהטענות המועלות בה הועלו ונדחו בעניין בר-און. לגופם של דברים נטען, כי אין בטענות העותרת כדי להוביל למסקנה שיש לבטל, לראשונה, חקיקת יסוד של הכנסת; כך, כיון שאין המדובר בחקיקה הפוגעת בזכויות אדם וכן לא בכזאת הפוגעת בעקרונות יסוד משטריים, שכן תקציב חד-שנתי (להבדיל מדו-שנתי) אינו עקרון יסוד בשיטת משפטנו. עוד נטען, כי מנגנון ההתכנסות שנוסף להוראת השעה נועד להתמודדות עם מצב של גירעון, כחלק מתהליך של הפקת לקחים מן התקציבים הדו-שנתיים הקודמים. נטען בהקשר זה, כי מדובר בשינוי של ממש במנגנון התקציב הדו-שנתי, המצריך בחינתו הזמנית על דרך של הוראת שעה, ומכל מקום בודאי אין המדובר, כטענת העותרת, במנגנון שמטרתו להכשיר את החוק בבית משפט זה. לסיום הודגש, כי פסילת חוק יסוד על ידי בית
--- סוף עמוד 8 ---
משפט זה היא צעד דרסטי, שמעולם לא נעשה בו שימוש, ואין ענייננו מעלה נסיבות חריגות המצדיקות שימוש באמצעי זה.
ט. גם לעמדת הכנסת אין להיעתר למבוקש. בנוסף לטענות שהועלו על ידי המדינה, סבורה הכנסת כי אין ענייננו עולה כדי שימוש לרעה בכותרת "חוק יסוד"; כך, כיון שהמאטריה אותה מסדיר חוק היסוד – אישור תקציב המדינה על ידי הכנסת – היא חוקתית במובהק, וכיון שהחוק אינו פוגע בעקרונות משטריים. אשר לדוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי נטען, כי עיקרון זה טרם נקלט בשיטת משפטנו, ומכל מקום אין בנידון דידן כדי פגיעה בעקרונות יסוד, המצדיקה התערבותו החריגה של בית משפט זה על דרך של פסילת חוק-יסוד.
הדיונים לפנינו
י. קיימנו שני דיונים בעתירה; ביום 23.3.17 ערכנו דיון בהרכב שלושה, ובתומו מצאנו להעביר את הדיון לפני הרכב מורחב, והדיון בפניו נערך ביום 7.5.17 כאילו הוצא צו-על-תנאי, וזאת בהסכמת נציגי המשיבים. בפנינו נטען מפי העותרת כי הוראת השעה פוגעת באופן משמעותי בהפרדת הרשויות, שכן למעשה שוללת היא מן הכנסת את אחת מפונקציות הביקורת המשמעותיות שלה על הממשלה – פיקוח שנתי על תקציב המדינה; לזאת, כך נטען, יש להוסיף את העובדה שמבחינה כלכלית-מקצועית הראה הניסיון כי הנזק בתקציב דו-שנתי עולה על התועלת, וזו גם היתה עמדת גורמי המקצוע בשנים האחרונות.