הערה: קיימים גם חריגים נוספים לדוקטרינת ה-mootness, ואולם לא אזכירם פה כי אין הם שייכים לסוגיות העולות בפנינו. עיינו עוד: סעיף 2 לחוות דעתי בענין יש עתיד 1; ענין פלוני, פיסקה 10 סיפא, וכן: ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (04.05.2001).
זה המקום לציין כי גישה דומה ל"התראת בטלות" מקובלת אף בגרמניה, ובמיוחד באיטליה. עיינו: פרופ' אהרן ברק, על תורת הסעדים החוקתיים (אמור להתפרסם בקרוב), שם בעמ' 36 ו-38;Wiltrut Rupp-von Brunneck, Germany - Admonitory Functions of Constitutional Courts, 20 AM. J. COMP. L. 387, 398 (1972); Vincenzo Vigoriti, Admonitory Functions of Constitutional Courts: Italy,
--- סוף עמוד 74 ---
20 AM. J. COMP. L. 404, 406-410 (1972); William J. Nardini, Passive Activism and the Limits of Judicial Self-Restraint: Lessons for America from the Italian Constitutional Court, 30SETON HALL L. REV. 1, 8 (1999)(.
עתה אפרט מדוע "התראת בטלות" מתחייבת במקרה שלפנינו.
- חוק יסוד: תקציב המדינה לשנת 2017 ו-2018 (הוראת שעה) (להלן: התיקון, או הוראת השעה), הוא מושא העתירה, התקבל בכנסת בתאריך 02.08.2016 ובמסגרתו נקבע, בין היתר, כי על-אף האמור בסעיפים 3(א)(2) ו-3א לחוק יסוד: משק המדינה – תקציב המדינה לשנים: 2017 ו-2018 יהיה תקציב דו-שנתי. בנוסף בתיקון נאמר כי לענין כל דין יראו בצמד השנים: 2017 ו-2018 כשנה תקציבית אחת, ובחוק התקציב הדו-שנתי – כחוק תקציב שנתי של כל אחת מהשנים האמורות, בכפוף להוראות מיוחדות שיקבעו בחוק (ראו: סעיפים 1(א)(1) ו-2(א) לתיקון).
הנה כי כן הוראת השעה בדבר התקציב הדו-שנתי באה באופן זמני חלף ההוראה הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק יסוד: משק המדינה, אשר מחייבת קבלת חוק תקציב מדי שנה בשנה בנפרד(לגבי ההוראה הקבועה וכן באשר לתכליותיה – עיינו: פרופ' יוסף מ' אדרעי, חוק יסוד: משק המדינה (במסגרת הסדרה: פירוש לחוקי היסוד, בעריכת פרופ' יצחק זמיר), החלק השלישי בספר, ובמיוחד שם בעמ' 356-355 (התשס"ד-2004)).
- הזמניות הנ"ל, כפי שהיטיבו לתאר אותה חברתי וחברי איננה חד-פעמית פה, אלא חמישית ברצף, והיוותה סטיה מההוראה הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק יסוד: משק המדינה בדבר הצורךבתקציב חד-שנתי.
על-פי ההבחנות המוכרות בפסיקה החוקתית שלנו – בהמרת התקציב החד-שנתי בתקציב דו-שנתי – מדובר, איפוא, ב"פגיעה" בעקרון הקבוע בסעיף 3(א)(2) לחוק יסוד: משק המדינה הנ"ל, אך זאת תוך השארת הכלל הבסיסי (תקציב חד שנתי), ללא שנעשה בו "שינוי". להבחנה בין "פגיעה" לבין "שינוי" – ראו: ע"ב 92/03 מופז נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(3) 793 (2003); חוות דעתי ב-בג"ץ 3166/14 גוטמן נ' היועץ המשפטי לממשלה – מדינת ישראל (12.03.2015), שם בפיסקה 6(ב); עיינו גם: אמנון רובינשטיין וברק מדינההמשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך א: עקרונות יסוד, עמ' 124-92 (תשס"ה-2005) (להלן: