--- סוף עמוד 75 ---
ספר רובינשטיין ומדינה); פרופ' א' ברק בספרו מידתיות במשפט – הפגיעה בזכות החוקתית וגבולותיה בעמ' 186-182 (תש"ע-2010); ד"ר א' קלגסבלד במאמרו: "מהלכת רובינשטיין עד ספר רובינשטיין – על פירושו העדכני של סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת", ספר רובינשטיין משפט ואדם – משפט ועסקים יד 183 (2012)).
זה המקום לציין כי פרופ' א' ברק הדגים בספרו: פרשנות במשפט (כרך ג' – פרשנות במשפט תשנ"ד) את ההבחנה בין "שינוי" לבין "פגיעה" באמצעות סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת (שם בעמ' 53-51). ד"ר א' קלגסבלד במאמרו: "סתירה לחוק יסוד" הפרקליט מח 293 (תשס"ו) תימצת (בעמ' 294 למאמרו) את דבריו של פרופ' ברק והסביר כי הפיכת הבחירות לכנסת לאזוריות היא "שינוי", שכן היא משנה את עקרון ה"ארציות", הקבוע בסעיף 4. לעומת זאת חוק מימון בחירות, או חוק תעמולת בחירות, הסוטים מעיקרון השוויון בבחירות, הם "פגיעה" משום שהם רק חורגים מעקרון ה"שוות" שבסעיף 4 לענין מסוים, מבלי לשנותו. לאחר השינוי – עקרון ה"ארציות" אינו עוד כשהיה. לאחר הפגיעה – עקרון השוויון בבחירות נותר בעינו (אם כי בתחום של מימון או תעמולה – פרישתו השתנתה). לאחר תיאור ההבחנה האמורה, ד"ר קלגסבלד הוסיף במאמרו כך:
"ההבחנה בין שינוי לבין פגיעה היא מהותית. היא ענין של מידה ושל דרגה. היא תוצאה של הכרעה בשאלה אם הנורמה החוקתית אינה עוד כשהיתה (שאז מדובר בשינוי), או שמא נותרה בתוקפה ורק סטו ממנה (שאז מדובר בפגיעה). המבחן הוא מבחן תוכני, לא טכני או פרוצדורלי. כך, תיתכן סתירה הנראית לכאורה כפגיעה אך בפועל אינה אלא שינוי".
- הקושיה הכפולה הניצבת לפנינו לפיכך במכלול היא איפוא האם "פגיעה" חוזרת ונשנית בהוראה הבסיסית בדבר תקציב חד-שנתי, שנעשתה פה, מותרת על דרך של הוראות שעה, המתיימרות לתקן שוב ושוב את חוק יסוד: משק המדינה, ובהנחה שהדבר אסור – מהו הסעד הראוי שבית משפט זה יכול להעניק בנסיבות, אם בכלל.
תשובותיי לשאלות האמורות תינתנה מיד בסמוך.
- לתפיסתי ניתן לפגוע בהוראת הקבע הכלולה בסעיף 3(א)(2) לחוק יסוד: משק המדינה בדבר הגשת תקציב חד-שנתי בדרך של הוראה שעה, אם יש בנמצא נסיבות מיוחדות במינן המצדיקות מהותית את הדבר (למשל: בחירות קוטעות, מלחמה, או
--- סוף עמוד 76 ---
משבר כלכלי חריף), או אם יש כוונה לערוך ניסיון ולבחון באופן חד פעמי הסדר חדש כלשהו ("פיילוט" בלשון המשיבים). במקרים אלו ניתן, על דרך הכלל, לסטות מהוראת הקבע הנ"ל (כל עוד לא מדובר בביטול של עיקרי יסודות השיטה המשפטית). עיינו: SOFIA RANCHORDÁS, CONSTITUTIONAL SUNSETS AND EXPERIMENTAL LEGISLATION: A COMPARATIVE PERSPECTIVE (2014) (להלן – ספרה של RANCHORDÁS), ובמאמר ההערכה של ד"ר יניב רוזנאי על הספר הנ"ל, תוך הדגמת הדברים בהקשרים ישראליים: Yaniv Roznai, Review of Sofia Ranchordás, Constitutional Sunsets and Experimental Legislation: A Comparative Perspective (Edward Elgar, 2014), 64 AM. J. COMP. L. 790 (2016)).