--- סוף עמוד 80 ---
בהקשר זה ברצוני לציין כי גישה מעין זו של חברי, השופט נ' הנדל, התקבלה בעבר בבית המשפט החוקתי הצ'כי והביאה לפסילת תיקון חוקתי שם. ראו: Czech Republic Constitutional Court Judgment 2009/09/10 – Pl. ÚS 27/09 ועיינו ביקורת על פסק דין זה במאמרו של ד"ר רוזנאי: Yaniv Roznai, ‘Legisprudence Limitations on Constitutional Amendments? Reflections on the Czech Constitutional Court’s Declaration of Unconstitutional Act’, (2014) 8(I) Vienna J. Int’l Const. L. 29.. עיינו גם: ספר רוזנאי, עמ' 206-205.
העילה השניה תולה עצמה בהוראות הנוקשות שבחוקי היסוד (ככל שהן קיימות). ראו: ספר רובינשטיין ומדינה, עמ' 124-92. עתה נחיל הדברים על ענייננו.
סעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת קובע, כידוע, כך (בהוראה שדנה בהתפזרות הכנסת בשל אי-קבלת חוק התקציב):
"(א) לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן – היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע, אלא אם כן החליטה הכנסת ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מהיום הקובע, בשל סמיכות מועד הבחירות ליום חג, מועד או זיכרון, על קיום הבחירות במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מ-100 ימים מהיום הקובע.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), פתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי סעיף 30 לחוק-יסוד: הממשלה, הביעה הכנסת אמון בממשלה חדשה לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה, או התקבל חוק על התפזרות הכנסת, או התקיימו בחירות לכנסת, אחרי המועד להגשת הצעת התקציב לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים, יהיה היום הקובע כאמור בסעיף קטן (א), שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר; הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-55 מיום כינונה, יהיה היום הקובע 45 ימים מהיום שבו הניחה הממשלה את ההצעה".
התיקון שקבע, בסעיף 2(א) שבו, כי: "לעניין כל דין יראו בצמד השנים: 2017 ו-2018 כשנה תקציבית אחת ובחוק התקציב הדו-שנתי – כחוק תקציב שנתי של כל אחת
--- סוף עמוד 81 ---
מהשנים האמורות, בכפוף להוראות מיוחדות שיקבעו בחוק" – ביקש למעשה לכאורה "לעקוף" את הוראת סעיף 36א שבחוק-יסוד: הכנסת הנ"ל.