טענת אזורים בעניין זה היא כפולה. ראשית טוענת אזורים כי בין העסקה המקורית לעסקה שנדונה בפגישת 2007 קיים מרחק רב, ומשכך מתנתקת הזיקה הסיבתית הנדרשת בין פעולות התיווך שביצע חסן לבין העסקה הסופית שנחתמה. שנית, אזורים טוענת כי חסן לא פעל כלל למען מימוש העסקה מעת שארגן את פגישת 2007 – וכי זה היה פועלו היחיד בעסקה. על כן, אם יקבל בית משפט זה את קביעת בית המשפט המחוזי כי חסן היווה את הגורם היעיל במימוש העסקה, תתרוקן מתוכן ההלכה הדורשת כי אין די בכך שהמתווך יהיה חוליה בשרשרת הסיבתית, אלא נדרש כי פעולותיו הן אלה שיהוו את הגורם היעיל לכריתת ההסכם הסופי. זאת במיוחד מקום שעסקינן בעסקה מורכבת, שבה הדרישות מן המתווך לצורך הכרה בו כגורם היעיל בקשירת העסקה גבוהות מאלה שבעסקאות פשוטות.
- לשאלה אם די בכך שחסן הוא שהפגיש בין הצדדים לראשונה כדי לקבוע שהוא הגורם היעיל במימוש העסקה, קיימים פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא, פגישת 2007 היא שהצמיחה את העסקה הסופית ביניהם. במובן זה ניתן לומר שחסן הניח את היסודות, שעליהם בנו הצדדים נדבכים נוספים במסגרת משא ומתן ארוך, עד שלבסוף נרקמה עסקת מכר המניות של אזורים תיירות. מאידך גיסא, אין לכחד כי תרומתו של חסן לעסקה הייתה אך בארגון אותה פגישה בין הצדדים, ולא נעשה עוד מעבר לכך. יש נפקות מסוימת גם לכך שלאחר שהעסקה למכירת המלונות לקבוצת שיבולת לא יצאה אל הפועל, המשא ומתן בין קבוצת אזורים למלונות פתאל דרש "התנעה" מחודשת, שבה לא נטל חסן חלק; לזמן שחלף בין אותה פגישה להתקשרות בעסקה; להבדלים בין העסקה שנדונה בפגישת 2007 לבין העסקה הסופית שנרקמה; למעורבותם של המתווכים הנוספים בעסקה; ועוד. במובן זה נראה כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים המצויים בתחום האפור, וההכרעה בהם מעלה שאלות כבדות משקל באשר לתפקידו של המתווך בעולם העסקי. עם זאת, דומה כי בענייננו אין צורך להידרש לאלה, שכן חוסר תום ליבה של קבוצת אזורים בקיום חוזה התיווך עם חסן, יש בו כדי להכריע את הכף אל עבר זכאותו לדמי תיווך בגין העסקה. ואבאר.
- עקרון תום הלב בקיום חיובים מעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), ולפיו בקיומו של חיוב יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. פרופ' גבריאלה שלו מגדירה את העיקרון ככזה שלפיו "מחויב כל צד לחוזה לפעול בחריצות ובהגינות להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה ותוך שיתוף פעולה עם הצד האחר והתחשבות באינטרסים שלו" (גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, 106 (2005)).