בהקשר הספציפי של דיני התיווך קבע הנשיא שמגר בעניין מוסקוביץ, כי פעולה המכוונת למניעת זכאותו של מתווך לדמי תיווך אינה מתיישבת עם חובת תום הלב:
"דיני התיווך הם ענף מדיני החוזים. קשר התיווך הוא קשר חוזי. לכן, חובת תום הלב חלה במישרין מכוח סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי). העסקת מתווך קש או השהיה מכוונת – הכול כדי למנוע דמי תיווך – אינם מתיישבים עם עקרון תום הלב. במסגרת כללי תום לב ניתן יהיה לעקר את תוצאות ההתנהגות הנ"ל, המפרה את החובה לנהוג בתום הלב" (שם, בפסקה 6) .
- ייתכן שהיה יסוד למסקנה שונה אם חסן, מיוזמתו, היה מפסיק את המגעים עם הצדדים – אך לא כך הוא. לאחר פגישת 2007 חסן המשיך לפנות הן למלונות פתאל והן לקבוצת אזורים, תוך ביצוע שיחות טלפון מרובות לצדדים במהלך השנה שלאחר הפגישה, בניסיון להמשיך ולהוות גורם משמעותי בעסקה שעתידה להתרקם. עם זאת, ניסיונותיו העלו חרס, וזאת משום התנהלותם של הצדדים כלפיו – התנהלות שבית המשפט המחוזי הגדיר כמי "שהקפידו לתקוע מקלות בגלגלים". יצוין בהקשר זה כי אין לקבל את טענת אזורים כי פתאל הוא זה שהרחיק את חסן משולחן המשא ומתן, בעוד קבוצת אזורים פעלה כראוי. כאמור, קבוצת אזורים הייתה קשורה בחוזה עם חסן באותה עת, וחלה עליה החובה לנהוג בתום לב בקיום אותו חוזה.
כזכור, 7 חודשים לאחר הפגישה הציעה מלונות פתאל לקבוצת אזורים לרכוש ארבעה בתי מלון. עם זאת, קבוצת אזורים לא יידעה את חסן בדבר אותה הצעה או בדבר המשא ומתן שהתנהל בין קבוצת אזורים למלונות פתאל באותה התקופה, וזאת למרות פניותיו החוזרות ונשנות של חסן. בהתנהלות זו, ביקשה קבוצת אזורים להרחיק את חסן מן ההתפתחויות ביחסיה עם מלונות פתאל, ונמצא יסוד בחומר הראיות להניח שהסיבה לכך הייתה רצונה להימנע מתשלום דמי תיווך במקרה שהעסקה תצא לפועל. פעולות אלה, המהוות ניסיון להתחמק מן החיוב החוזי המוטל על קבוצת אזורים, מהוות הפרה מובהקת של חובת תום הלב – ומשכך הפרה של החוזה עצמו, המזכה את חסן בדמי תיווך ראויים.
- למעלה מן הצורך יוסף, כי דומה שקבוצת אזורים אף מנועה מלטעון כלפי ההשלכות שנבעו מחוסר תום ליבה (ראו והשוו: ע"א 6276/95 מגדלי באך נ' חוזה, פ"ד (נ)1 562, 568 (1996)). ניתן ללמוד זאת על דרך ההיקש מסעיף 28(א) לחוק החוזים הקובע כי "היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו". ניתן לכאורה להחיל את העיקרון שעליו מצביע הסעיף גם בענייננו, וזאת מכוח חובת תום הלב. כך, כפי שצד לחוזה שמנע את קיומו של תנאי מתלה אינו זכאי להסתמך על אי קיומו של התנאי, גם צד לחוזה שמנע מצד אחר למלא את התנאים שיזכו אותו בתשלום אינו רשאי להסתמך על אי התקיימותם של תנאים אלה. על כן, כאשר מנעה קבוצת אזורים מחסן את האפשרות להמשיך ולשמש גורם משמעותי במשא ומתן בינה ובין מלונות פתאל – וזאת לאחר שאיתר את הרוכש והושיב את הצדדים לשולחן המשא ומתן – מנועה היא מלטעון כי חסן לא היה הגורם היעיל בעניינה.