סיכומו של עניין, נמצא כי שווי העסקה אינו 970 מיליון ש"ח כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אלא עומד על 270 מיליון ש"ח.
- שיעור דמי התיווך: בית המשפט המחוזי פסק כי שיעור דמי התיווך הראוי בנסיבות העניין הוא 0.5% משווי העסקה. חסן טוען כי על דמי התיווך הראויים לעמוד על 1.5% משווי העסקה; ולמצער כי על דמי התיווך לעמוד על 1%, וזאת על פי פסק דין מוסקוביץ שם נקבע כי קיים נוהג שלפיו זהו שיעור דמי התיווך בעסקאות מקרקעין בהיקף גדול.
ככלל, בהינתן שלא הוסכם בחוזה על שיעור דמי תיווך, ולפנינו אין עוד חולק כי כך הוא, בית המשפט יעמוד בפני אחת משתי אפשרויות לקביעת דמי התיווך. האפשרות הראשונה, וככלל המועדפת, היא קביעת דמי התיווך באמצעות הוכחת נוהג בין הצדדים, או בחוזים מאותו הסוג כפי שמורה סעיף 26 לחוק החוזים (עניין מוסקוביץ לעיל, בפסקה 19). בהיעדרו של נוהג, על בית המשפט לפנות לסעיף 46 לחוק החוזים, שבמסגרתו יש לבחון מהו שיעור דמי התיווך הראוי בנסיבות העניין (להרחבה ראו: אילן הלוי "דיני תיווך מקרקעין" ניהול נדל"ן 927, 967-958 (1997)). על כן, נבחן ראשית את טענתו של חסן בדבר נוהג הקיים בעסקאות ממין זה.
- סעיף 26 לחוק החוזים מורה כדלקמן:
פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים.
בעבר, נפסק כי הנוהג בעסקאות נדל"ן הוא להעמיד את דמי התיווך על 2% מגובה העסקה (ע"א 244/65 אובסיוביץ' נ' בלומקין, פ"ד יט(3) 3, 5 (1965)). הלכה זו צומצמה בעניין מוסקוביץ, שיוזכר כי ניתן בשנת 1994, ונקבע כי היא רלוונטית רק לעסקאות נדל"ן ובהיקף פרטי. עוד נקבע שם כי בעסקאות בעלות היקף משמעותי, הנוהג הוא להעמיד את דמי התיווך על 1% משווי העסקה. עם זאת, מקובלת עליי הטענה כי ישנו קושי להסתמך על הלכה בת למעלה משני עשורים על מנת להוכיח קיומו של נוהג שחל כיום – ודאי שבתחום דינמי כמו תחום התיווך שאף עבר תיקוני חקיקה מאז אותה תקופה. גם יש לזכור שבעניינו עסקינן בעסקה שנעשתה על דרך מכירת אחזקות בחברה המחזיקה בבתי מלון (להבחנות אפשריות בין סוגי התיווך השונים, ראו עניין אינטגרציה אנכית, בפסקה 17). לכך מצטרפת העובדה כי הצדדים לא הציגו ראיות כלשהן לתחולתו של הנוהג – או לנוהג אחר – בימינו אנו. על כן, בהיעדר ראיות לקיומו של נוהג, יש לעבור לבחינת השכר הראוי, על יסוד כלל החומר הראייתי שעמד בפני בית המשפט.