- קביעת בית המשפט המחוזי כי אזורים חייבת בדמי התיווך יחד ולחוד עם בוימלגרין קפיטל: טענה נוספת של אזורים היא כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי יש לחייב את אזורים בדמי התיווך יחד ולחוד עם חברת בוימלגרין קפיטל. לטענתה, המדובר בשתי חברות נפרדות שמכרו חלקים שונים בחברת אזורים תיירות ואין מקום לחייבם יחד ולחוד.
חסן טוען מנגד כי אין מקום לשנות מקביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. לשיטתו, הוא תיווך בשם קבוצת אזורים, ולא בשם אזורים או בוימלגרין קפיטל בנפרד. עוד הוא טוען כי שתי החברות נהגו כחברה אחת אף לכל אורך ההליך בבית המשפט המחוזי, הגישו כתבי טענות משותפים, והיו בעלות ייצוג משותף.
טענות הצדדים בערעור חסן
- לטענת חסן, בית המשפט המחוזי שגה במספר קביעות המשפיעות על שווי דמי התיווך המגיעים לו.
היקף העסקה: לשיטת חסן, שגה בית המשפט המחוזי בעת שקבע שחסן זכאי לדמי תיווך רק בגין מחצית מן העסקה, וזאת בנימוק שמלונות פתאל רכשה רק מחצית מן המניות של אזורים תיירות. נטען כי הוכח שהסיבה לכניסת המשקיע הנוסף (א.מ.א מלונות) היא פניית מלונות פתאל למשקיע, וכי במצב דברים זה זכאי חסן לדמי תיווך בגין 100% מן העסקה בהיותו מי שתיווך בין מלונות פתאל לקבוצת אזורים. בהקשר זה, לגישתו של חסן אין נפקות לשאלה אם מלונות פתאל רכשה את המניות לבדה, או נעזרה בשותף נוסף שצורף לעסקה לבקשתה. עוד נטען כי לצורך קביעת היקף העסקה שבגינה זכאי חסן לדמי תיווך, יש להשקיף על התמורה שקיבלה קבוצת אזורים מן העסקה מנקודת מבטה – שכן היא הצד שאיתו נקשר חסן בחוזה. טענה אחרת שהשמיע חסן היא שאם לא ייקבע כי הוא זכאי לדמי תיווך בגין מלוא היקף העסקה – יהיה בכך לעודד אנשי עסקים להתחמק מתשלום דמי תיווך באמצעות צירוף שותפים לעסקה.
מנגד טוענת אזורים כי חסן לא היה שותף כלל לאותו חלק בעסקה שבין קבוצת אזורים לבין א.מ.א מלונות, חברה שטרם הוקמה בשנת 2007 בעת שנכרת הסכם התיווך לכאורה, וממילא חסן לא ידע על קיומו של אותו משקיע; ועל כן אינו זכאי לדמי תיווך בגין חלק זה בעסקה.
- שיעור דמי התיווך: לטענת חסן היה על בית המשפט לפסוק לו דמי תיווך בשיעור של 1% או 1.5% משווי העסקה, ולא 0.5% כפי שקבע בפועל. נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שהתעלם מן ההלכה בעניין מוסקוביץ, שם נקבע כי הנוהג בעסקאות מקרקעין בהיקף גדול הוא לשלם דמי תיווך בשיעור 1% משווי העסקה. עוד נטען כי במקרה דנן אף ישנה אינדיקציה ברורה לכך שדמי התיווך הראויים הם 1.5%, שכן זהו שיעור דמי התיווך שהסכימה קבוצת אזורים לשלם למתווכים אחרים לצורך עסקה זו – ובהם קופל ופועלים שוקי הון.