הזוכה הצהירה על הכשרתם של השלשה במסגרת הטכניון ובמסגרות נוספות ועל ניסיונם, וצרפה תעודות לתמיכה בטיעוניה. לטענתה "מדובר בשלושת המפענחים הבכירים היום בארץ". היא ציינה כי בנוסף לשלשת אנשי המקצוע האמורים, היא כבר החלה להעסיק שני מפענחים נוספים כנדרש.
- עניין עובדתי זה הוכרע על ידי וועדת המכרזים, שלה הבקיאות בתחום ושבידיה לקבוע אם מסמכים המעידים על קורות חייהם של השלשה ותעודות בעניין הכשרתם, ממלאים אחר הדרישה האמורה. העותרת לא טענה כנגד תעודות אלה ולא נימקה את חששותיה בעניין. משכך אין עילה לקבוע כי הכרעתה של הוועדה בשאלה עובדתית זו אינה סבירה. על כן גם טענה זו נדחית.
תנאי סף: פגם בערבות הבנקאית
- אין חולק כי להצעתה צרפה הזוכה צילום של ערבות בנקאית העומדת בתנאי המכרז. העותרת טוענת כי בהגשת צילום בלבד ובאי הגשת כתב הערבות המקורי יש משום פגם ואי עמידה של הזוכה בתנאי הסף שבסעיף 4.5 למכרז.
הזוכה טוענת כי תנאי 4.5 האמור אינו כולל דרישה מפורשת לצירוף המסמך המקורי, ומשכך אין באי צירופו כדי להוות פגם מהותי שאינו ניתן לתיקון. לטענתה אין קשי לממש את כתב הערבות על פי המסמך המצורף ומכאן שאין בעניין טכני זה להוות פגם מהותי.
- דיני המכרזים ובעיקר עקרון האחידות, מחייבים הקפדה יתרה בניסוח כתבי ערבות. ניסוח שגוי של כתבי ערבות מצדיק בדרך כלל נקיטה בגישה דווקנית, המובילה לפסילתן של הצעות הלוקות בכך. (עע"מ 6242/09 חג'אזי נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (27.8.2009); עע"מ 5834/09 אדמונית החורש נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (31.1.2010) (להלן: פרשת אדמונית החורש); עע"מ 5375/15 בטחון שירותים אבידר בע"מ נ. נתיבי ישראל [פורסם בנבו] (11.8.16); עע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ. אוניברסיטת בן גוריון בנגב [פורסם בנבו] (6.8.12).
עם זאת בית המשפט העליון קבע כי במקרים "מיוחדים ויוצאי דופן" ניתן לסטות מכלל זה כדי לאפשר תיקון שגיאה שנפלה בכתב ערבות. בעניין אדמונית החורש קבע בית המשפט העליון (כבוד השופט ח' מלצר) את התנאים שבהתקיימם ניתן לשקול לסטות מהכלל האמור:
"בחריגים מצומצמים אלה יש לכלול פגם בערבות בנקאית הנובע מפליטת קולמוס, או מטעות סופר, או מהשמטה מקרית, או מהוספת דבר באקראי (להלן ביחד: טעות), כאשר – כתנאים מצטברים – חייבות להתקים דרישות נוספות אלה...: