תגובת המשיבים
כד. ביום 12.8.13 הוגשה תגובת המשיבים. בראש וראשונה נטען, כי יש לדחות את הבקשה נוכח התנהלותה של המבקשת, העולה – לשיטת המשיבים – כדי חוסר נקיון כפיים. הבקשה, אליה צורפה כאמור בקשה לעיכוב ביצוע, הוגשה במעמד צד אחד, כך נטען, וזאת בניגוד לנוהל נשיא בית המשפט העליון 6/98 "תגובות יתר בעלי הדין" (17.11.02). כן גורסים המשיבים בהקשר התנהלות המבקשת, כי בקשת רשות הערעור אינה כוללת כמה מסמכים בעלי חשיבות להכרעת המחלוקת, הן לעניין ההתחייבויות הפנסיוניות והן בהקשר סוגית השכר. עוד נטען, כי יש לדחות את הבקשה אף נוכח מניעות המבקשת מהגשתה, הואיל ובחרה שלא להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.6.10, אשר בגדרה נדחתה בקשתה לסילוקה של התובענה על הסף. כן מצוינת החלטה נוספת שניתנה בתיק מיום 23.1.11, שבמסגרתה נדונה – בין היתר – בקשת המבקשת למחיקת חלקים מתשובת המשיבים לתגובתה לתובענה שגם עליה לא עירערה בשעתו, ובה נקבע כי אין בעצם העובדה שרשות החשמל קובעת את התעריף, כדי לאיין את התביעה כנגד המבקשת.
כה. לגופם של דברים, אשר לטענת המבקשת לפיה החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם הלכת קו מחשבה, סבורים המשיבים כי אין להלמה. לשיטתם, יש לאבחן את ענייננו מנסיבותיה של אותה פרשה, שבמסגרתה לא הוכח כי בזק השפיעה על גובה התעריף אשר בגינו הוגשה התובענה. נטען, כי במקרה דנא – להבדיל מבעניין קו מחשבה – קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת הטעתה את רשות החשמל, וזאת באופן אשר הביא לגבייתו של תעריף גבוה מן הנדרש. כן מוטעם, כי אין התובענה הנוכחית מופנית מעיקרא כלפי חוקיות התעריף, וזאת לעומת עניין קו מחשבה, שם הועלו טענות גם כנגד התנהלותה של הרשות המינהלית הרלבנטית. אדרבה, נוכח האשם אשר דבק לשיטתם במעשי המבקשת בנידון דידן, טוענים המשיבים כי אין נפקא מינה אם פעלה בגדר הוראות שבדין, תוך שמפנים הם לפסיקות בית משפט זה בע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1985) וברע"א 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ, פ"ד נד(5) 638 (2000). לחלופין נטען, כי אם ענייננו אכן מחייב תקיפה עקיפה של התעריף גופו, נוכח הלכת קו מחשבה, יש לאפשר למשיבים לעשות זאת במסגרת ההליך הייצוגי.
כו. מעבר לאמור, סומכים המשיבים ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי, לרבות הקביעות העובדתיות והמשפטיות שנתקבלו במסגרתה.