"האפשרות של האצלת סמכות החקירה מבית המשפט למפרק נועדה לקדם יעילות דיונית וחיסכון בזמן לטובת הליך הפירוק. לצד זאת, אין לשכוח את העיקר – המפרק הממונה על-ידי בית המשפט קונה סמכות חקירה כפקיד של בית המשפט המבצע, הלכה למעשה, את סמכות החקירה הנתונה לבית המשפט עצמו (עניין אדאקום, בעמ' 498-497). היינו, סמכות החקירה של המפרק דומה במהותה לסמכות החקירה שניתנה לבית המשפט, ועניין האצלה הוא עניין של יעילות דיונית" (עניין ברגרזון, בפסקה 31. יוער כי בפרשה זו נתגלעו חילוקי דעות בין שופטי ההרכב ביחס להיקפה של זכות העיון בפרוטוקולים של חקירות שערך המפרק; מחלוקת זו אינה נוגעת לענייננו במקרה דנן, שאינו נסוב על שאלת גילוי המסמכים לגופה).
ומוסיפים ומטעימים המלומדים כהן ועפארי:
"אין המדובר בחקירה רגילה המבוצעת ע"י פרקליט בהליך אדברסרי, אלא בחקירה שבית המשפט הוא המבצע שלה [...] מצויים אנו בהליך אינקוויזיטורי בו בעל התפקיד אינו משמש כ'יריב' של הנחקר, אלא הוא משמש כ'ידו הארוכה' של בית המשפט" (כהן ועפארי, בעמודים 55-53; וראו גם כהן – פירוק, כרך א', בעמודים 331-325).
על רקע זה ברי כי בדין קבע בית המשפט המחוזי שלא מוקנית למשתתפי החברה שעליהם נסוב דו"ח חקירה זכות להגיב לו בפני בית המשפט; כשם שלא מוקנית להם זכות להגיב לפעולות שיפוטיות אחרות. כך בפרט בהינתן שדו"ח חקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות כולל רק מסקנות והמלצות מטעם המפרק, ואין בו כדי להטיל חבות משפטית על מי מהגורמים הנזכרים בו (ראו כהן ועפארי, בעמוד 74); וכך גם בהינתן שטענותיהם של כל הנוגעים בדבר נבחנו כבר במסגרת הליך החקירה שערך המפרק, בגדרי סמכותו ושיקול דעתו. המפרק מפרט כי חקירתו היתה ממושכת ומקיפה ביותר ובמהלכה הוא עיין במאות מסמכים וחקר 20 עדים במשך עשרות שעות, לרבות פיהוף שהוא הבעלים של JKV, כהן, זבולוני, דביר, בהגן, רבינוביץ' ואחרים (נספח ב' לדו"ח החקירה); ומודגש כי טענות קבוצת הרוב נשמעו "בפירוט רב", כשמספר שעות החקירה שהוקדשו לבחינת טענות קבוצת הרוב לא נפל ממספר השעות שהוקדשו לבחינת טענות קבוצת המיעוט (סעיפים 15, 27-26 לסיכומי טענות המפרק).
- בהמשך לכך יש גם לדחות את טענת JKV כי הבקשה שהגישה להשלמת חקירת המפרק מיום 13.12.2011, לא הוכרעה טרם שניתנה החלטת המחאת זכות התביעה. אמנם, החלטה זו ניתנה בבקשה מס' 56 בהליך הפירוק שעניינה בקשה למתן הוראות שהגיש המפרק, בעוד שהבקשה להשלמת חקירה נרשמה כבקשה נפרדת, מס' 60; ואולם הלכה למעשה מתייחס בית המשפט בהחלטת המחאת זכות התביעה לטענות שטענה JKV בבקשה להשלמת חקירה – "ההשגות העובדתיות המרובות" בלשון בית המשפט, שלא הועלו לפניו אלא בבקשה להשלמת חקירה. בית המשפט לא דחה את השגותיה של JKV לגופן, אלא הטעים כי אין מקום להידרש אליהן במעין "משפט זוטא" הואיל ודינן להתברר במסגרת בירור העובדות שייערך בהליך העיקרי בין הצדדים, וזו התכלית שלשמה הופנו הצדדים להליך נפרד מלכתחילה.