הבקשה למתן הוראות וכמוה תגובת המפרק להצעת קבוצת המיעוט, עניינן בסמכות נפרדת מהסמכות לבצע חקירה, המוענקת למפרק במסגרת הליך הפירוק – היא הסמכות להגיש תביעות בשם החברה, לפי סעיף 307(א)(1) לפקודת החברות (ראו כהן – פירוק, כרך א', בעמודים 291-287). גם לעניין זה הדין הוא שלא נתונה למערערים זכות תגובה. כך נקבע זה מכבר בערכאות הדיוניות ובהחלטות בדן יחיד בבית משפט זה; למשל, בלשונו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס:
"הדרישה לקבלת אישור מטעם בית המשפט (או מטעם ועדת הביקורת) עובר להגשתה של תובענה בשם החברה על ידי המפרק, אשר קבועה בסעיף 307(א)(1) לפקודת החברות, נועדה בעיקרה לשם הגנה על האינטרסים של נושי החברה ולא על האינטרסים של נתבעים פוטנציאליים. משכך, ספק אם זכאים כלל נתבעים פוטנציאליים להשמיע טענותיהם בפני בית המשפט של הפירוק, בגדר הליך שעניינו בקשה מטעם המפרק למתן אישור להגשת תובענה נגדם [...] לבית המשפט של פירוק נתון שיקול דעת באשר לצירופם להליך ולשמיעת עמדתם במקרה קונקרטי" (רע"א 915/06 אייזנברג נ' פרינטלייף.קום בע"מ, בפיסקה 4 (18.9.2006) (להלן: עניין אייזנברג); וראו גם רע"א 380/14 כהן נ' ארז, בפסקאות 11-10, 16 (6.6.2014) (השופט נ' סולברג) (להלן: עניין כהן); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1447 (2015)).
ולאחרונה קבע בית משפט זה כדלקמן, מפי השופט י' דנציגר:
"ראינו לנכון ליתן תוקף לגישה זו במותב תלתא.
כאשר מגיש בעל תפקיד בקשה לבית המשפט שלפירוק (והדברים יפים אף שעה שעסקינן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחוייבים), לאשר לו להגיש תביעה נגד צד ג' בערכאה חיצונית (בית משפט, בית-דין או בפני בורר) אין לנתבע הפוטנציאלי מעמד בהליך.
הלכה זו תחול אף שעה שהנתבע הפוטנציאלי מבקש להעלות טענות סף שונות כנגד התובענה נגדו. טענות אלה תתבררנה, ככלל, במסגרת התביעה עצמה.
טענות כנגד בעלי שליטה או נושאי משרה וכן טענות כנגד בעל התפקיד, מקומן להתברר שלא במסגרת בקשת בעל התפקיד להגיש תביעה נגד נתבע פוטנציאלי." (ע"א 8481/14 אפרידר, החברה ולפיתוח ישראל בע"מ נ' פריצקי (26.6.2017)).
הדברים סותמים את הגולל על טענות המערערים כי נפל פגם דיוני חמור בכך שהחלטת המחאת זכות התביעה ניתנה ללא שנשמעה עמדתם באשר לעצם הגשת התביעה, או בכך שנעשה כן טרם שהושלם הליך גילוי המסמכים. אמנם, סבורתני שיש משקל בהקשר זה לכך שבהחלטתו בית המשפט לא רק אישר את עצם הגשת התביעה, אלא גם קבע שייעשה כן בדרך של המחאת הזכות, שיש בה ייחוד שבגינו נערך דיון מורכב מן הרגיל – אך לא מצאתי שבית המשפט המחוזי חרג משיקול הדעת הנתון לו. כך בהתחשב בנימוקיו באשר למועד מתן ההחלטה, ובהינתן שלמצער ביחס ל-JKV ממילא נעתר בית המשפט לבקשתה להגיב לעניין ההמחאה, ותגובתה הוגשה ביום 13.5.2012.