עולה מן האמור גם שאין מקום לדון בשלב זה בטענת JKV כי הגשת תביעה נגדה תייחס לה את פעולותיו של פיהוף שלא כדין. פסק דין זה מתוחם לבחינת הקביעות שבהחלטות נושא הערעורים הנסובות על המחאת זכות התביעה של מונלייט בהתבסס על דו"ח החקירה וללא התייחסות פרטנית לנתבע פוטנציאלי זה או אחר; טענות סף הנוגעות לנתבע מסוים – דינן להתברר בהליך העיקרי.
- יוער כי בעניין כהן הבחין השופט סולברג בין מעמד הנתבע הפוטנציאלי במסגרת אישור הגשת תביעה על ידי מפרק לפי סעיף 307(א)(1) לפקודה, לבין מעמדו באישור הגשת תביעה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודה. הוראות סעיפים אלה מקימות מנגנון דיוני המאפשר להטיל חבות אישית על בעלי תפקידים בחברה בגין פעולות שביצעו במהלך ניהולה, באופן מהיר ויעיל (לפי תקנות 52-51 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 (להלן: תקנות הפירוק)); וזאת על מנת להקל על מצוקת נושי החברה שבפירוק, תוך עמידה על כך ש"גם במסגרת דיונית זו יתנהל ההליך באופן הוגן וראוי ביחס לכל בעלי הדין" (רע"א 3319/06 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ג'ברה, בפסקה 5 (28.1.2007), וראו גם ע"א 3515/13 עתאמנה נ' עו"ד איתן ארז כמפרק חברת בני סלים עתאמנה בע"מ, בפסקאות 11-10 (11.3.2015); צפורה כהן פירוק חברות כרך ב' 936-930 (2016) (להלן: כהן – פירוק, כרך ב'); יוסף גרוס "'דילמת הכבאים' בחברה המצויה בקשיים" ספר אליהו מצא 789, 793-791 (אהרן ברק ואח' עורכים, 2015)). הרף לאישור תביעה כאמור הוא "הוכחת קיומה של תשתית ראייתית לכאורית", הגבוה מזה שנדרש לפי סעיף 307(א)(1), "הוכחה שהתביעה אינה מופרכת על פניה" (עניין כהן, בפסקה 16); ובהתאם לכך נקבע כי "לצורך הוכחת קיומה של תשתית ראייתית לכאורית במסגרת בקשה לאישור לפי סעיפים 374-373, בעל התפקיד, ככלל, יהיה צד להליך ויוכל להגיב על הטענות נגדו" (שם).
לא מצאתי שיש בהבחנה זו כדי לשנות מן המסקנה בענייננו, הגם שסעיפים 374-373 לפקודה נזכרים בהחלטת המחאת זכות התביעה וגם בתביעה שכנגד שהגישה קבוצת המיעוט; כך משעה שאין עסקינן ביישום הפרוצדורה המיוחדת הקבועה בהם, שלפיה הטענות יתבררו ככלל בבית המשפט של פירוק במסגרת בקשה למתן הוראות. תחת זאת אישר בית המשפט בענייננו להגיש תביעה אזרחית נפרדת בערכאה חיצונית, שעתידה אפוא לערוך בירור עובדתי ומשפטי של הטענות לפי סדרי הדין הרגילים שבהם הנתבעים אינם מצויים במצב של נחיתות פרוצדורלית (ראו ע"א 4162/04 חברת בונוביל 1995 בע"מ נ' דרור, בפסקאות 9-8 (10.8.2006) (להלן: עניין בונוביל)); ודומה שבמצב עניינים זה לא מתקיימים הרציונלים שבגינם יש לשמוע את הנתבע הפוטנציאלי טרם שתאושר הגשת תביעה מסוג זה (ראו רע"א 9983/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נס, בפסקאות 9-6 (19.8.2008); עניין אייזנברג, בפסקאות 4-3; ע"א 7516/02 פישר נ' רו"ח יוכמן, פ"ד ס(1) 69, 88-82, 111-109 (2005); ע"א 3322/92 פלוק נ' זינגל, בפסקאות 7-5 (2.12.1993)). כך או אחרת, דו"ח חקירה של מפרק מספק את דרישת התשתית הראייתית הלכאורית לצורך הגשת תביעה לפי סעיפים 373 או 374 (כהן – פירוק, כרך ב', בעמוד 934; צפורה כהן ולאה פסרמן-יוזפוב "פירוק, הבראה, הסדר נושים – חשיפה של נושאי משרה לאחריות במסלולים השונים" ספר גרוס 291, 326 (אהרן ברק ואח' עורכים, 2015)).