- יצוין כי המפרק הגיש בקשה למתן הוראות ביחס להליך גילוי המסמכים, ביום 3.5.2012. בבקשה נטען כי לאחר שיג ושיח, העמידה JKV את רשימת המסמכים המבוקשים על 80 – והגם שלגישת המפרק זו דרישה רחבה מדי המהווה "דיג" של מסמכים, הוא מסכים להעברתם מלבד שניים: תמלול החקירה של מר ערן אופק, שהוא איש עסקים שנכח בדיונים בין חברי קבוצת הרוב על פירוקה של מונלייט, שחוסה תחת חיסיון; והנספחים לתצהירו של דביר, שבשונה מהתצהיר עצמו לא נכללו ברשימת המסמכים המבוקשים. ביום 7.5.2012 הודיעה JKV כי לעמדתה יש להעביר לידיה גם את המסמכים האלה; ובסופו של יום אכן הועברו לידיה העתקים של כל המסמכים המבוקשים (ראו הודעה מטעם JKV מיום 5.6.2013; החלטת בית המשפט מיום 10.11.2013).
ההחלטה שבמוקד הערעורים
- ביום 19.7.2012 ניתנה החלטת בית המשפט בשאלת המחאת זכות התביעה הנטענת של החברה לידי קבוצת המיעוט. בית המשפט עמד על כך שבגדרי הפרשה תלויים ועומדים הליכים נוספים, ובהם הליך גילוי המסמכים, וחרף זאת מצא ליתן את החלטתו במועד שניתנה. כך הואיל וחלפו כשמונה חודשים מיום שהוגשה הבקשה, וקיים חשש שאם לא תוכרע עשויה להישמע טענת התיישנות בגין חלק מעילות התביעה; מאחר ששאלת המחאת זכות התביעה, להבדיל מהסכסוך בין בעלי המניות לגופו, היא שאלה משפטית גרידא; ומשום שתוצאותיו של הליך גילוי המסמכים ממילא יהיו רלוונטיות רק בגדרי התובענה הפוטנציאלית, ולא בדיון המקדמי על עצם הגשתה.
בהקשר לקבלת עמדת בעלי המניות המשתייכים לקבוצת הרוב קודם לקבלת החלטה, נקבע כי ככלל אין מקום להגשת "הגנה מקדמית" על ידי הנתבע הפוטנציאלי. זאת מטעמי יעילות דיונית ובהיעדר זכות קנויה למעורבות בהליך של התייעצות בין הגורמים המופקדים על ניהול הפירוק. כך גם בענייננו, כפי שנקבע עוד בהחלטת גילוי המסמכים.
- בהמשך לכך ולגופו של עניין, בית המשפט מצא כי אין ממש בהבחנה שביקשה JKV למתוח בין המחאת תביעה נגד צד שלישי – אפשרות שהוכרה זה מכבר ב-ע"א 7602/09 בנק הפועלים בע"מ נ' CIBEL FINANCIERE S.A (10.2.2011) (להלן: עניין סיבל) – לבין המחאת תביעה נגד בעל מניות. נקבע כי ההלכה בעניין סיבל עניינה בעצם יכולתו וחובתו של מפרק חברה להמחות זכות תביעה שלה, ללא שהדבר מותנה בזהות הנתבעים. עוד נקבע כי "המפתח להכרעה" בענייננו הוא הבחנה אחרת: זו שבין בעלי מניות במעמדם כנושים או כחייבים של החברה, לבין בעלי מניות "במעמדם השיורי", הזכאים לחלק ביניהם את נכסי החברה לאחר תשלום מלוא חובותיה. מיצוי עד תום של זכות החברה לתבוע בעלי מניות בגין עוולות שגרמו לה או צמצום קופתה שלא כדין, הוא שלב נפרד מזה של חלוקת הזכויות השיוריות בין בעלי המניות בהתאם לאחזקותיהם; ולפיכך נדחתה טענת JKV כי ההמחאה הנדונה משנה את סדרי הקדימויות בין בעלי המניות ומהווה ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון.