- להשלמת התמונה יצוין כי ביום 27.2.2014 הוגשה לבית המשפט המחוזי, במסגרת ת"א 19187-03-12 שהגישה JKV נגד קבוצת המיעוט, תביעה שכנגד על סך של 80 מיליון ש"ח, על פי הסכם ההמחאה. התביעה שכנגד נסמכת בעיקרה על דו"ח החקירה, ונטען בה כי חברי קבוצת הרוב הפרו חובות המוטלות עליהם כבעלי מניות וכנושאי משרה, ומעשיהם אף מבססים עילות נוספות מתחום דיני החברות; הם אחראים לעוולות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה ותרמית; וכן להפרת חובות חוזיות. הנתבעים בתביעה שכנגד הם JKV, פיהוף, כהן, זבולוני ואחרים. יוער כי ההליך האמור מצוי בשלבים מקדמיים בלבד, לאחר שהוגשו כתבי טענות הצדדים אך טרם החל ניהול ההוכחות, וקבועה ישיבת קדם-משפט ליום 2.1.2018 (החלטת כבוד השופטת ל' ביבי מיום 20.7.2017).
בהערת אגב יוער כי הגם שבפועל הוגשה כאמור התובענה שהגשתה היא שנדונה בהחלטות נושא הערעורים, אוסיף ואתייחס להלן לתובענה כ"פוטנציאלית", בהתאם למהותה בעת מתן ההחלטות.
הטענות בערעורים
- ערעורה שלJKV מופנה כנגד החלטת המחאת זכות התביעה וכן כנגד החלטת גילוי המסמכים. JKV טוענת כי בית המשפט ייחס בשגגה למפרק את הבקשה להמחות את זכות התביעה, כשלמעשה לא הוגשה מטעמו בקשה כאמור אלא רק על ידי קבוצת המיעוט בתגובתם לדו"ח החקירה. הכרעה בבקשת קבוצת המיעוט במועד שבו הוכרעה מהווה לגישת JKV יישום שגוי של עניין סיבל, משום שטרם מוצתה האפשרות שהמפרק הוא שיגיש תביעה בשם החברה; וממילא אין להמחות את זכות התביעה למי שלחברה עומדת עילת תביעה פוטנציאלית נגדו. בנוסף נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי החלטתו לאשר את ההמחאה נעשתה בהתאם לעמדת הכנ"ר, בעוד שזה טען כי אין לאפשר לחברי קבוצת המיעוט לתבוע אלא בגין נזקיהם האישיים, ועד לתקרת חלקם השיורי כבעלי מניות. עוד מוטעם כי בית המשפט לא דן בדו"ח החקירה לגופו, ובקשתה של JKV להורות על השלמת חקירה לא הוכרעה על ידו; כשלטענת JKV אין בסיס עובדתי לסברה שלפיה קיימת "קבוצת רוב" שחבריה בעלי אינטרסים משותפים או שפעלו באופן מתואם – והמפרק הטיל את יהבו על טענות קבוצת המיעוט ללא שבדק את טענותיה של קבוצת הרוב. JKV עומדת גם על כך שלהבדיל מהבעלים שלה, פיהוף, היא אינה נזכרת בדו"ח החקירה כאחד מן הגורמים שלגישת המפרק קמה לחברה זכות תביעה כלפיהם, והפניית הטענות כלפיה תהווה "הרמת מסך הפוכה".