- משמעותם המעשית של יעדי הגיוס משתנה, בין 'תקופת ההסתגלות הראשונה' לבין 'תקופת ההסתגלות השניה'. כפי שציינה חברתי (פסקאות 19-18 לחוות דעתה), בתקופת ההסתגלות הראשונה אין נפקות מעשית ליעדי הגיוס ככל שהדבר אמור במתן צו לדחיית שירות. רוצה לומר, ביחס למועמדים לשירות ביטחון מדובר בהסדר "וולונטארי לחלוטין שנעדר ממנו כל רכיב של כפיית שירות" (שם). המשמעות המעשית המרכזית של תקופת ההסתגלות הראשונה עניינה בגיבוש תכנית רב-שנתית הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדים שקבעה הממשלה, על-ידי צוות בין-משרדי שהוקם במיוחד לשם כך (דוח ראשון הוגש על-ידי הצוות, כאמור בפסקה 30 לחוות דעתה של חברתי).
- בתקופת ההסתגלות השניה נודעת ליעדי הגיוס משמעות מעשית גם ביחס לאוכלוסיית המועמדים לשירות. בתקופה זו ניתן לדחות את הגיוס עד לגיל 21 ללא קשר ליעדים, אולם החל מגיל זה יוכל תלמיד ישיבה לזכות בדחיית שירות נוספת, רק אם הושגה באותה שנה עמידה ביעדי הגיוס. על אף האמור, הותיר המחוקק פתח לדחיית שירות גם כשלא הושגה עמידה ביעדי הגיוס, באופן שהוסדרבסעיף 26כב לחוק (כמפורט בפסקה 21 לחוות דעתה של הנשיאה).
- ומה צפוי להתרחש לאחר סיומה של תקופת ההסתגלות השניה, בשנת 2023? עוד חזון למועד. אין על כך תשובה בחוק. משכך, ומשהסדר הגיוס עתיד למצות את עצמו בתום תקופת ההסתגלות השניה, יחול לכאורה על גיוסם של בני הישיבות ההסדר החל על כל המועמדים לשירות בהתאם לחוק שירות בטחון, כנוסחו ללא תיקון 21. נמצאנו למדים, שעיקר בחינתו החוקתית של הסדר הגיוס צריך להתמקד בבחינת תקופת ההסתגלות השניה; סופה של התקופה הראשונה קרֵב לבוא, והתקופה שאחרי תקופת ההסתגלות השניה – אינה כלולה בחוק.
הקשר הרציונלי – להלכה
- לשיטת חברתי הנשיאה,"הכשלים המבניים בחוק שלפנינו הם מרובים" (פסקה 58 לחוות דעתה); מתוכם התמקדה בשניים עיקריים: האחד, היותו של ההסדר 'חסר שיניים', והשני, חסרונו של הסדר קבע. אליבא דחברתי מדובר בפגמים גנטיים, שאפיינו גם את הסדר הגיוס הקודם. פגמים אלו מצביעים באופן אינהרנטי על כך שאין קשר
--- סוף עמוד 120 ---
רציונלי בין תכליות החוק לבין ההסדרים המעוגנים בו, ולפיכך אחת דינו, כדין 'חוק טל' – להתבטל.
- לכך אין בידי להסכים, וזאת משלושה טעמים: ראשית, התבוננות בהסדר כמכלול מלמדת כי הגם שאין הוא חף מפגמים, לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה שאין קשר רציונלי בין האמצעים שננקטו בו לבין תכליותיו; שנית, חלק מרכזי מן הפגמים עליהם מצביעה חברתי ניתן לריפוי על דרך פרשנות החוק, כמו גם באמצעות ביקורת שיפוטית על יִשומו המינהלי, שתֵעשה עם הזמן;שלישית, אופיין המורכב של תכליות החוק, המשליך מטבע הדברים על היכולת להביע כבר עתה עמדה נחרצת לגבי קיומו של קשר רציונלי. אבאר את דברַי.