--- סוף עמוד 122 ---
- כידוע, כאשר לאל-ידינו לפרש דבר חוק באופן המתיישב עם חוקי היסוד, שומה עלינו לעשות כן:"הגישה הראויה הינה כי על הפרשן של החוק לעשות כל שניתן לעשות כדי לתת לחוק אותו פירוש אפשרי אשר יתאים לחוקה (ואצלנו – חוק היסוד) ולא ינגוד לה, 'מבין שני פירושים אפשריים יש לבחור באותו פירוש המתיישב עם החוקה'" (בג"ץ 9098/01 גניס נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נט(4) 241, 276 (2004)). בנדון דידן, פרשנות סבירה של סעיף 26כב מלמדת כי המכשלה שלפנינו איננה 'כצעקתה'. כפי שהודו המשיבים לפנינו, את הפתח שנפתח לשר הביטחון בסעיף 26כב, יש לפרש כסדק צר. אכן, פרשנות רחבה של הסעיף לא רק שתפגום בקשר הרציונלי שבין ההסדר לבין תכליותיו, אלא גם תיצור דיסהרמוניה בין הסדריו של החוק לבין עצמם. ברי כי מדובר בסעיף שמעניק סמכות נקודתית, שלהפעלתה נדרשים "טעמים כבדי משקל", כלשון המשיבים. אין להפוך את היוצרות, ולא לעשות את החריג לכלל. בוודאי שלא ניתן יהיה להפעיל את הסמכות – בלא הצדקה ניכרת – מעבר למכסת יעד הגיוס של אותה שנה. כך מורה במפורש סעיף-קטן 26כב(ד) הקובע, כי "שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה". אם כן, פרשנות הסעיף על רקע ההסדר כולו מחייבת את המסקנה שמדובר בסמכות מצומצמת, הכפופה לעיקרון שנקבע בפרשתרובינשטיין, ולפיו "שיקול-דעתו של שר הביטחון צריך להיות מופעל בסוגיות הפרטניות, במסגרת ההכרעה העקרונית שנתקבלה על-ידי הכנסת" (בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נב(5) 481, 526 (1998)). אין זה ניסיון 'להציל' את הסדר הגיוס באמצעים פרשניים (ראו פסקה 102 לחוות דעתה של הנשיאה), אלא קריאה פשוטה ומתבקשת של הוראות החוק; כזו אשר מעוגנת בלשונו ומגשימה את תכליתו. יתר על כן, אם וכאשר יפעיל שר הביטחון את סמכותו לפי סעיף 26כב, תהיינה החלטותיו נתונות לביקורת שיפוטית, שבגדרה ניתן יהיה לבחון אם הפעלת הסמכות חרגה מגבולות הגזרה הראויים. משאלו הם פני הדברים, הרי שאין בהענקת הסמכות האמורה לשר הביטחון משום הפיכת ההסדר ל'חסר שיניים'.
- אכן, על שר הביטחון להפעיל את סמכותו מכוחסעיף 26כב לחוק "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס" (סעיף 26כב(ד) לחוק), אשר נקבע בין היתר בהתחשב עם המלצתו-שלו. אולם לדעתי אין לראות בכך, כגישת חברתי, מצב שבו בידי "שר הביטחון נותר שיקול דעת רחב ביותר לגבי אופן הפעלת סמכותו" (פסקה 63 לחוות דעתה). שלא כפי שנקבע בעניין רסלר, אין מדובר בחוק אשר "תלוי באופן בלעדי במידת הרצון של הרשות המבצעת האם ליישמו וכיצד ליישמו" (פסקה 57 לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש). זאת, מפני שהיעדים לא נקבעים על-ידי שר הביטחון, אלא על-ידי
--- סוף עמוד 123 ---