פסקי דין

בגץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת - חלק 106

12 ספטמבר 2017
הדפסה

תכליות מורכבות

 

  1. כפי שציינה חברתי, בהתאם לפסיקת בית המשפט בגלגוליה הקודמים של הסוגיה, הסדר הגיוס דנן מבוסס על שילוב של ארבע תכליות לפחות: האחת, עיגון הסדר של דחיית שירות לתלמידי ישיבות בחוק ראשי – "נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה" (סעיף 26ג(א) לחוק); השניה, "להביא ליתר שוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי בחברה הישראלית, במובן זה שיותר גברים בני הקהילה החרדית ישרתו בסופו של יום בשירות צבאי (רגיל או מיוחד), או לכל הפחות ישרתו שירות אזרחי" (עניין התנועה לאיכות השלטון, פסקה 54); השלישית, הרחבת השתלבותו של הציבור החרדי במעגל העבודה; הרביעית, יצירת פתרון הדרגתי שמטרתו הגברת השוויון בנטל, על יסוד הסכמה רחבה וללא כפייה.

 

--- סוף עמוד 126 ---

  1. השילוב המורכב של תכליות אלו, לעתים מנוגדות זו לזו, משקף את מורכבותה של הסוגיה החברתית עמה מבקש להתמודד הסדר הגיוס, ואת הקושי לגבש הסדר שיגשים אותן כראוי. לגישתה של חברתי,"התכליות העומדות בבסיס הסדר הגיוס החדש אינן מוגשמות בצורה מאוזנת. הניתוח מוביל למסקנה חד משמעית כי בחוק ניתן משקל יתר ניכר לתכלית של מציאת פתרון מוסכם והדרגתי (או יותר נכון, פתרון מדוד ואיטי) על חשבון התכליות האחרות ובפרט על חשבון התכלית של קידום השוויון" (פסקה 95 לחוות דעתה). חברתי אינה חולקת על כך, "שהסכמה היא רכיב חשוב ורצוי שעשוי להיות בעל תרומה מכרעת לפתרון הסוגיה שלפנינו... עם זאת, לא ניתן לקבל הסדר שזו כל חזותו. השאיפה המובנת להגיע להסדר המקובל על הציבור החרדי אינה יכולה להצדיק ויתור, הלכה למעשה, על השאיפה להגשים את המטרה המרכזית של החוק – צמצום משמעותי של הפערים בחלוקת הנטל" (שם).

 

  1. איני שותף למסקנתה של חברתי:ראשית, במישור העקרוני, איני סבור כי יש בהסדר הגיוס החדש משום ויתור על השאיפה להגברת השוויון בנטל. כמפורט לעיל, התבוננות על מכלול הוראותיו של ההסדר מלמדת כי לפנינו הסדר חדש, 'מהודק' יותר מקודמו. הכרעתו של המחוקק ליתן משקל משמעותי לתכלית שעניינה פתרון מוסכם, מצויה בתוך מתחם שיקול הדעת הנתון לו (והוא רחב מאד, לבטח בסוגיה דנן), הגיונה בצדה, ואין בה כדי ללמד כי ויתר על השאיפה לצמצום אי-השוויון. "כמובן, ניתן לחשוב על פתרונות שונים ומגוונים, המשקפים איזונים שונים ופשרות שונות בין המטרות החברתיות המתנגשות"; ברם, "ענין הוא לרשויות השלטון הפוליטיות. אין הוא ענין לרשות השופטת" (עניין התנועה לאיכות השלטון, פסקה 56). בהקשר זה ראוי להעיר, כי מסקנתה של חברתי לפיה "האיזון הפנימי בין תכליותיו של החוק הופר באופן עמוק" (פסקה 96 לחוות דעתה), מבוססת על עמדתה כי המטרה המרכזית של החוק היא צמצום משמעותי של הפערים בחלוקת הנטל. עמדה זו מכירה למעשה בכך שמבין התכליות הראויות, יש תכלית ראויה יותר, וזאת בשונה מן העמדה שהובעה בעניין התנועה לאיכות השלטון (והתקבלה בעניין רסלר), שלפיה יש לבחון את "משקלן המצטבר של תכליות אלה, ושילובן זו בזו" (עניין התנועה לאיכות השלטון, פסקה 55), כאשר "תכליתו המרכזית והכוללת של חוק דחיית השירות" היא "לקדם פשרה ואיזון בין התכליות הנוגדות" (שם, פסקה 66).

 

  1. שנית, במישור המעשי, לנוכח תכליתו המורכבת של הסדר הגיוס, קשה מאד כמדומני לצפות מראש מה יהיה פועלו של החוק על המציאות. קושי מיוחד טמון בניתוח היחס שבין עקרון ההסכמה לעקרון השוויון, וכיצד הללו משפיעים אהדדי זה

--- סוף עמוד 127 ---

עמוד הקודם1...105106
107...128עמוד הבא