לא נפל פגם היורד לשורשו של ההליך (ראו, אך לאחרונה, בג"ץ 10042/16 קוונטינסקי נ' כנסת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 69-68 לחוות דעתי (6.8.2017) (להלן: עניין קוונטינסקי); כן ראו מדינה– שוויון, בעמ' 115); את התוצר החקיקתי הוא בוחן לפי חוקי היסוד ובהתאם לפסקת ההגבלה, אך בשום אופן אין הוא בוחן את ענייניות החוק ואת סבירותו. גישתו של פרופ' מדינה מבקשת, הלכה למעשה, להחיל את עילת הסבירות על החקיקה הראשית של הכנסת, בתואנה כי חקיקה בלתי-סבירה פוגעת בכבוד האדם. זאת לא אוכל לקבל. שנית, אף לגישתו של פרופ' מדינה בדבר הליך החקיקה הראוי, הקביעה כי הפרת עיקרון זה כמוה כפגיעה בכבוד האדם, חוטאת לדעתי באותו חטא של מתיחת פני כבוד האדם למחוזות שאין זה מן הרצוי להגיע אליהם (ראו טענתו בהקשר זה שם, בעמ' 112).
- הדברים האמורים עד כה מלמדים על הקושי העיוני שבעריכת ביקורת שיפוטית על הסדר הגיוס דנן. בנדון שלפנינו אני נכון לקבל את הנחתם של חברַי, כי יש כאן פגיעה בזכות החוקתית לשוויון כפי שהיא נגזרת מן הזכות לכבוד האדם; כבר הורה זַקֵן (בבלי, שבת נא ע"א), ואין בכוונתי במסגרת דיון זה לחלוק על מוּשׂכּלות יסוד שנקבעו בסוגיה זו. על כל פנים, כשאלה עקרונית, דומני כי הדברים זקוקים עוד לעיון וליבון, ולמצער מחייבים אותנו לזהירות יתרה בבואנו לערוך ביקורת שיפוטית להסדר הגיוס הנוכחי (ולאלו שיבואו אחריו).
הרהורי סיכום
- אם באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על בטלותו של הסדר הגיוס, לא היה זה מחמת שמצב הדברים הנוכחי משביע רצון; נהפוך הוא. דבריו של חברי, המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין על הייאוש והתסכול לנוכח "הכשל המוסרי העצום" (פסקה ב לחוות דעתו), כמו גם דברי חברי השופט נ' הנדל על חשיבותו הרבה של השירות הצבאי כחובה דתית (יתר על היותו חובה חוקית ומוסרית; פסקאות 13-10 לחוות דעתו) משקפים היטב את תפיסתי ותחושותי; אין לי אלא להצטרף אליהם בכל-פה. אלא שמורת-הרוח מהפער שבין המצוי לרצוי, אינה מצדיקה לעת הזאת את התערבותנו במישור המשפטי-חוקתי. הסדר הגיוס החדש שונה מקודמו, ואף שאינו חף מפגמים, הייתי מאפשר לו בשלב זה לפעול את פעולתו. יתרה מזאת, הביקורת הנוקבת שמביעים חברַי כלפי הסדר הגיוס – אותו הם מכנים בין היתר 'גבינה שוויצרית', 'נשף מסכות' ו'אחיזת עיניים' – לא רק שהיא מחמירה לטעמי יתר על המידה, אלא שאינה משקפת את מצב הדברים לאשורו. למקרא דעת הרוב עשוי להתקבל הרושם כאילו
--- סוף עמוד 137 ---