(ג) פסק דין מתאריך 17.12.2014, 2014 1 BvL 21/12, BVerfG.
באיטליה: ההתדיינויות בבית המשפט החוקתי שם ביחס לחוק חסינות חברי הכנסת והשרים (על רקע הפרשות של ראש ממשלת איטליה דאז סילביו ברלסקוני והעמדתו לדין):
(א) פסק הדין מחודש ינואר 2004 (חוק מס' 140/2003);
(ב) פסק הדין מחודש אוקטובר 2009 (חוק מס' 124/2008);
(ג) פסק הדין מתאריך 13.01.2011 (חוק מס' 51/2010)).
אצלנו תיקוני החקיקה בנושא שלפנינו (חוק דחיית שירות, שזכה בכינוי: "חוק טל", תיקון 19 והתיקון הנוכחי, שפורסם ב-ס"ח 2515 מתאריך 30.11.2015 (להלן: תיקון 21) ואשר יצר את הסדר הפטור הנוכחי (להלן: הסדר הפטור)) – מגיעים לביקורת שיפוטית זו הפעם השלישית, ואולם דומה שהערותינו בפסקי הדין הקודמים שהוצאנו בנושא אינן מופנמות, ולפיכך אין לנו אלא לחזור ולהורות על ביטול החוק המתקן.
איזו זכות חוקתית נפגעת כאן? על כך אשיב מיד בסמוך, בהתבסס על חוות דעתי בבג"ץ 6298/07 יהודה רסלר נ' כנסת ישראל [פורסם בנבו] (21.02.2012) (להלן – ענין רסלר).
- נקודת המוצא לבדיקה החוקתית שלנו בסוגיה זו מצויה בקביעתו של הנשיא, השופט א' ברק ב-בג"ץ 6427/02 התנועה למען איכות השלטון נ' כנסת ישראל, פ"ד סא(1) 619 (2006) (להלן:עניין התנועה לאיכות השלטון), אליה הצטרפו השופטים שהסכימו לחוות דעתו שם, ולפיה:
"חוק דחיית השירות מפלה בין מי שמשרת בצבא על פי הכללים הרגילים לבין תלמידי ישיבות הזכאים לפטור ולדחייה על פי חוק דחיית השירות משום שתורתם אומנותם. בכך נפגע כבוד האדם של כל אחד מקבוצת הרוב, המחוייב בשירות צבאי". (שם, בעמ' 691).
--- סוף עמוד 140 ---
לקביעה זו אני רואה להוסיף מספר השלמות:
א) כפי שהעיר, השופט א' א' לוי, בעניין התנועה לאיכות השלטון (שם, בעמ' 783):
"לא רק פגיעה בכבוד יש כאן ... הדבר כרוך בפגיעה בזכויות-יסוד נוספות, ובהן הזכות להגנה על החיים, הזכות לחופש עיסוק, הזכות לפרטיות, החירות האישית, הקנין, וזכויות נוספות הנגזרות מהן – כולן זכויות המעוגנות בחקיקת-היסוד שלנו".
ב) האוכלוסיה הנפגעת היא לא רק מי שמשרתים בצבא (בחובה ובמילואים), אלא גם של המיועדים לשירות בטחון, כמשמעם בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חש"ב(, שאף הם מופלים לרעה, למצער בשים לב לכך שאין הם זוכים, למשל, לדחיית שירות אוטומטית לצרכי לימודים, בהשוואה לחבריהם החרדים, שנהנים מפריבילגיה שכזו. יתר על כן כאשר המיועדים לשירות בטחון, שאינם חרדים, זוכים בדחיה לצרכי לימודים (לרוב במסגרות של עתודה אקדמית ומסגרות דומות) – הם נדרשים לחזור לשירות חובה מלא לאחר הלימודים ואף מתבקשים, לעתים קרובות, להתחייב לשירות קבע.