ג) השירות הסדיר בישראל הוא בגדר חובה והוא מהארוכים מסוגו בעולם (ברוב המדינות השירות הסדיר המקובל מתמשך בין 12 ל-24 חודשים, ורק בצפון קוריאה ובאתיופיה – אורך התקופה הוא מעבר לזה הנהוג אצלנו. עיינו בחוות דעתי בענין רסלר). בכך יש משום הכבדה ניכרת על המשרתים, הן ביחס לצעירים אחרים בעולם, הן ביחס לאוכלוסיות הלא-משרתות בישראל (הערבים והחרדים). אלה כאלה יכולים להתקדם במסלול חייהם האזרחי – בו בזמן שהמשרתים בישראל "מתעכבים", וגם בכך יש משום פגיעה בזכויות החוקתיות שלהם: לחירות, לכבוד ולאוטונומיה (התפתחות אישית).
- הנה כי כן הסדר הפטור הגלום בתיקון 21, מושא העתירות, יש בו פגיעה בזכויות חוקתיות מוגנות. יחד עם זאת בכך לא מסתיימת הבדיקה החוקתית, אלא רק השלב הראשון שלה. בשלב השניעלינו לברר האם ההסדר האמור תואם את דרישות "פיסקת ההגבלה", הכלולה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק.
--- סוף עמוד 141 ---
טרם שנמשיך – אף פה מתחייבות שתי הערות:
א) חוק יסוד הצבא קובע, בסעיף 1 שבו, כך:
"צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה"
אם לתיבה של: "המדינה" בהוראה הנ"ל מוצמדת המהות החוקתית של המדינה, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתקבל המשפט הבא:
"צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
לצימוד זה משמעויות רבות (ראו מאמרי: צה"ל כצבאה של מדינה יהודית ודמוקרטית, ספר רובינשטיין – משפט ואדם, משפט ועסקים י"ד 347 (תשע"ב-2012) (להלן: מאמרי על צה"ל), ולענייננו – כרקע לדברים – יש לקרוא את הוראת סעיף 4 לחוק יסוד: הצבא, הקובעת כדלקמן:
"החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק, או מכוחו"
מצירוף זה, הנסמך על העקרונות הנשאבים מהיותה של המדינה יהודית ודמוקרטית – מתבקש שוויון בחובות השירות וכן איסור הפליה בדחיות השירות ובפטורים (אלא אם כן יש בנמצא אבחנות ענייניות, סבירות ומידתיות).
ב) נוכח האמור בס"ק א) שלעיל – פטור קולקטיבי הניתן לקבוצת אוכלוסיה מסוימת, ומקנה, או שולל פטור אינדבידואלי (שהוא גם מותנה בהתקיימות התנאים למימוש הפטור הקולקטיבי), הכל כפי שחוקק בתיקון 21, הוא איפוא פסול, מעבר לכך שאין הוא עומד בדרישת המידתיות, כפי שיובהר עוד להלן.
- עתה אבדוק אם תיקון 21 עומד בדרישות "פיסקת ההגבלה", הקוראת כך: