ומתגייסים לשירות קרבי בצה"ל, רואים אותם לעניין יעדי הגיוס כשלושה (ראו: סעיף 26טו(ו) להסדר הפטור שבחש"ב). הוראות אלה, כפי שהראה חברי, השופט נ' הנדל, מעוותות את התכלית הנטענת, וממילא הקשר הרציונלי שבינה לבין האמצעי שנבחר להשגתה – תלוי על בלימה.
- נוכח האמור בפיסקה 7 שלעיל, שבגדרה הוסק כי הסדר הפטור איננו צולח אפילו את מבחן המשנה הראשון למבחני המידתיות – הנני פטור לכאורה מלדון בשאר מבחני המשנה של המידתיות, ואולם בהתחשב בעובדה שחברי, השופט נ' סולברג, ראה להציע כי נדחה את העתירות, מוצא אני לנכון להעיר הערה בהקשר לחוות דעתו, וכן להתייחס גם למבחני המשנה הנוספים של המידתיות.
חברי, השופט נ' סולברג, גורס כי ראוי שנמתין עם ביטול הסדר הפטור, מושא העתירות, כדי שמימושו בפועל ייבחן בעתיד בתקופות הזמן הקצובות בתיקון 21, כפי שבית משפט זה נהג לגביחוק טל. לא ניתן, לדעתי, להיענות למשאלה זו משתי סיבות:
(א) "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין", שכן הארכות החוזרות ונשנות שניתנו כדי לבחון את אופן מימושו של חוק טל – לא הועילו להגשמת התכליות שעמדו ביסודו.
(ב) אם יש צורך בהמתנה כדי לבחון את מימוש הדברים – ראוי היה שייעשה כן לגבי התיקון החקיקתי שקדם לתיקון הנוכחי ובא בעקבות ביטולו של חוק טל (תיקון 19). מה גם שכבר עתה משיבי הממשלה אינם עומדים לכאורה בחובות הדיווח המוטלות עליהם מכוח תיקון 21 (ראו, למשל, סעיף 26ט"ז(א) לחש"ב). האמור כאן מביא אותי להערה נוספת באשר למבחן המשנה השני של המידתיות (מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה), ואותו אלבן מיד להלן.
- מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה בוחן כאמור, האם לצורך הגשמת תכליות החוק, נעשה שימוש באמצעי שהיקף פגיעתו בזכות החוקתית, הוא המצומצם ביותר מבין האמצעים האפשריים. הכנסת, בחוקקה את תיקון 21, כלל לא ערכה בדיקה שכזו ומכאן שקיום מבחן המשנה האמור לא הוכח.
- נוכח כל האמור לעיל ממילא תיקון 21 איננו עומד גם במבחן היחסיות, הוא מבחן המשנה השלישי של המידתיות. מכאן שאף הצעתו של חברי, השופט י' עמית,
--- סוף עמוד 144 ---
לנסות מתן פטור מיידי לחייבי הגיוס החרדים לתקופה – לא רק שאיננה משרתת את התכלית הנטענת שביסוד הסדר הפטור ונוגדת את הרציונל של חובת הגיוס, הנלמדת מחוק יסוד: הצבא, אלא שהיא אף עומדת במתח בלתי ניתן לגישור עם דרישות המידתיות.