החברתיים והכלכליים – התנתבו, בין היתר, למסגרות משפטיות, וההכרעות בהן עיצבו, כידוע, את דמותה של ארה"ב. עיינו: ארנון גוטפלד "פסיקת 'בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה' ומקומה בהיסטוריה האמריקנית" משפט והיסטוריה 231 (דניאל גוטוויין ומנחם מאוטנר עורכים, 1999); Stephen Breyer, MAKING OUR DEMOCRACY WORK: A JUDGE'S VIEW, PART I, pp. 1-74 (2010).
מיותר איפוא להרחיב עוד בסוגיה זו בשלב זה, מה שמביא אותי לפיסקה האחרונה.
- חבריי: המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין והשופט נ' הנדל כללו בחוות דעתם בענין רסלר וכן כאן, אמירות של גדולי הרבנים, לרבות החרדים, ומעשים שסופרו עליהם והוכיחו כי אלה הכירו בחשיבותו של השירות בצה"ל ובמסירות הנפש במסגרתו. לנוכח אמירות אלו, מסתבר איפוא שיש עדיין פתח לתקווה, מה גם שקיימים גם כיום גורמים רבי-משקל בעולם החרדי האוחזים בגישה דומה, אף שיש להודות כי אלה מתמעטים לאחרונה לצערנו. הנה לפני מספר שנים, קראנו שאחד מראשי ישיבת פוניבז' (העומדת בשורה הראשונה של הישיבות החרדיות), הרב הגאוןירחמיאל גרשון אדלשטיין, השיב לתוקפיו (שביקרו אותו על "חיבת יתר" לחיילי צה"ל) כך:
"גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר".
בהמשך דבריו סיפר כב' הרב את סיפורם של הרוגי לוד:
"בלוד היתה בת מלך שנהרגה, וחשדו שהיהודים הם הרוצחים, והיתה גזירה שאם לא ימצאו את הרוצח – יהרגו את כל היהודים. באו שני אחים ואמרו שהם הרוצחים, למרות שהם לא היו הרוצחים, כדי להציל את כל בני העיר, ואמרו חז"ל שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם של הרוגי לוד".
(פורסם בכיכר השבת ב-ח' בשבט התשע"ב; לעיון בגמרא במעשה הרוגי לוד – ראו: פסחים נ' ע"א; תענית י"ח ע"ב; בבא בתרא י' ע"ב, ורש"י במקומות הנ"ל).
--- סוף עמוד 149 ---
אם רוח פייסנית מעין זו של אהבת ישראל תשרה על כולם ותודעת השירות תתקבל – נראה שניתן יהיה להשיג הבנה, וצה"ל יוכל להמשיך להיות צבא העם. מי יתן.
ש ו פ ט
השופטת א' חיות:
- בבג"ץ 6427/02 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל, פ"ד סא(1) 619 (2006) (להלן: בג"ץ התנועה לאיכות השלטון), נדונה לראשונה שאלת חוקתיותו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 (להלן: חוק דחיית שירות). חוק זה ביקש להתמודד עם אחת הסוגיות הרגישות והמורכבות המפלגות את החברה הישראלית. הוא קבע הסדר ראשוני, מוגבל לחמש שנים, אשר נועד לצמצם באופן משמעותי את אי השוויון ואת הפער בחלוקת הנטל הנובעים מדחיית השירות הצבאי של תלמידי ישיבות. מטרה נוספת שעמדה ביסוד אותו החוק הייתה לקדם את שילובם של תלמידי הישיבות בשוק העבודה.