24-23 לחוות דעתו של הנשיא א' גרוניס (26.6.2013)). אם הוכחה פגיעה עובר הניתוח החוקתי לשלב השני, בו נבדקת השאלה האם החוק עומד בתנאיה של פיסקת ההגבלה. אם נמצא שהחוק אינו עומד בתנאיה של פיסקת ההגבלה מגיעה הבדיקה החוקתית לשלב האחרון, הוא שלב התוצאה. בשלב זה נדרש בית המשפט להכריע מהו הסעד הנדרש לנוכח הפגיעה החוקתית בזכויות (לעניין שלבי הבדיקה החוקתית ראו, מבין רבים, בג"ץ 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 428 (הנשיא א' ברק) (1995); בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 389-383 (הנשיא א' ברק) (1997) (להלן: עניין לשכת מנהלי ההשקעות); בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235, 259-258 (2002) (להלן: עניין מנחם); בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481, 554-543 (2005); בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פיסקה 23 לחוות דעתי (11.8.2015) (להלן: עניין דסטה); וראו גם אהרן ברק מידתיות במשפט – הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה 53-51 (2010) (להלן: ברק, מידתיות במשפט)).
השלב הראשון – שלב הפגיעה
- השלב הראשון בבחינה החוקתית - שלב הפגיעה - אינו מעורר בענייננו קושי. הכל מסכימים כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויוןבאופן המקים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם. בעניין זה אנו צועדים בקרקע שנחרשה בפרשת התנועה למען איכות השלטון, שבה נפסק כי הזכות לכבוד האדם כוללת את ההיבטים של השוויון המגשימים את הערכים המונחים ביסוד כבוד האדם (בהקשר זה, ראו אהרן ברק כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה כרך ב 690-688 (2014)). יישומו של מודל זה בפרשת התנועה למען איכות השלטון הוביל למסקנה כי חוק דחיית השירות פוגע בכבוד האדם, וכדברי הנשיא א' ברק:
"על פי מודל הביניים, פגיעתו של חוק דחיית השירות בשוויון מקימה פגיעה בכבוד האדם. החוק פוגע באותם זכויות וערכים, העומדים ביסוד כבוד האדם כמבטא הכרה באוטונומיה של הרצון הפרטי, בחופש בחירה ובחופש פעולה של האדם כיצור חופשי. הוא פוגע באותו אגד של זכויות וערכים, ששמירתם נדרשת כדי לקיים את כבוד האדם של אחד מקבוצות הרוב, המחויב בשירות צבאי. בעוד שמרבית בני החברה מחויבים בשירות צבאי מלא וממושך, תוך סיכון לעתים של היקר מכל, לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ניתנת
--- סוף עמוד 29 ---