- נפנה, אפוא, לבחון האם בענייננו מתקיימים תנאי פיסקת ההגבלה, תוך שנתמקד בתנאי בדבר מידתיות הפגיעה. איני רואה צורך להרחיב את הדיון בתנאים הקודמים לכך: פגיעה בחוק או מכוחו, ההולם את ערכיה של מדינת ישראל ושלו תכלית ראויה. בעלי הדין בעתירות שלפנינו לא מיקדו את טיעוניהם במישורים אלה, שבהם אנו צועדים במידה רבה בנתיב שכבר נסלל בפסיקה ובעיקר בפרשתהתנועה למען איכות השלטון. די אם נאמר כי לצורך הדיון, ניתן לקבל כי מתקיים התנאי שלפיו על הפגיעה להיעשות בחוק או מכוח הסמכה מפורשת בחוק. התנועה למען איכות השלטון טענה בעתירתה הנוכחית כי הסדר הגיוס החדש אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית משום שהוא נוגד את ערכי הערבות ההדדית היהודית בכך שהוא יוצר הפליה קשה בין אדם לאדם. טענתה זו מסתמכת אך ורק על דעת המיעוט של המשנה לנשיא (בדימ') מ' חשין בפרשת התנועה למען איכות השלטון, שסבר כך לגבי חוק דחיית השירות. ואולם, קיים קושי להסתמך על עמדה זו, שכן באותה פרשה נותר המשנה לנשיא (בדימ') בדעת מיעוט בקובעו כי חוק דחיית השירות אינו חוקתי, בין השאר על בסיס זה. בנוסף, הסדר הגיוס החדש נועד להסדיר את אותה סוגיה חברתית בדיוק שעליה יצא קצפה של התנועה למען איכות השלטון בעתירה זו. אשר לתכליתו של ההסדר, בדומה לחוק דחיית השירות, גם לפנינו עומד חוק שהוא פרי פשרה חברתית (ראו, פרשת התנועה למען איכות השלטון, בעמ' 700 (הנשיא א' ברק)). ביסוד חוק דחיית השירות עמדו מספר תכליות, שעליהן עמד הנשיא א' ברק בפרשת התנועה למען איכות השלטון:
"התכלית הראשונה הינה לעגן בחוק הסדר של דחיית שירות לתלמידי ישיבות אשר תורתם אומנותם
--- סוף עמוד 35 ---
והמבקשים ללמוד בישיבות. התכלית השנייה הינה להביא ליתר שוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי בחברה הישראלית, במובן זה שיותר גברים בני הקהילה החרדית ישרתו, בסופו של יום, בשירות צבאי (רגיל או מיוחד), או לכל הפחות ישרתו שירות אזרחי. התכלית השלישית הינה הגברת השתתפותו של הציבור החרדי במעגל העבודה, בכך שיותר גברים בני הציבור החרדי ישתלבו בשוק העבודה בישראל... התכלית הרביעית הינה להביא לפתרון הדרגתי של הקשיים שהיו קיימים בהסדר דחיית השירות של תלמידי ישיבות, וזאת בדרך הדרגתית ובזהירות, ועל יסוד הסכמה רחבה וללא כפייה (שאינה אפקטיבית) של הגיוס." (שם, בעמ' 701-700, ההדגשות במקור, מ.נ.)