- ביטוי ברור לכך שלאמיתו של דבר כוונת המחוקק הייתה להותיר את ההסדר העתידי כשאלה פתוחה מצוי בהוראות החוק עצמו ובהיסטוריה החקיקתית שלו. כך, למשל, קשה להתעלם מהעובדה שלא נעשה בחוק שימוש במונח "תקופת קבע", אלא רק במונח "תקופת הסתגלות" (בתיקון 21 הוחלף הביטוי "תקופת הקבע" שהיה קיים בתיקון 19, בביטוי "תקופת ההסתגלות השנייה" (ראו סעיף 2 לאותו תיקון)). בדברי ההסבר לתיקון 21 נאמר במפורש כי "ההסדר המוצע אינו קובע הוראות לעניין טיבו ואופיו של הסדר קבע שיחול ביחס לגיוס מקרב המגזר החרדי" (דברי הסבר להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015 ה"ח הממשלה 973, 186 (להלן:דברי ההסבר לתיקון 21)). דברים דומים אמר שר הביטחון משה יעלון עצמו בדיון בכנסת במסגרת הליך החקיקה של תיקון 21: "...ההסדר המוצע אינו קובע הוראות לעניין טיבו ואופיו של הסדר קבע שיחול ביחס לגיוס בקרב המגזר החרדי בהמשך" (פרוטוקול ישיבה מס' 63 של הכנסת ה-20, 8 (16.11.2015)). וכך ציין היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, בדיון בפני ועדת החוץ והביטחון אגב הליכי החקיקה של תיקון 21: "מה יקרה אחרי 2023. הכנסת תצטרך להתכבד ולקבוע בשלב יותר מאוחר מהו הסידור שהיא רוצה על יסוד הניסיון שנצבר" (פרוטוקול ישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (19.11.2015), צורף כמש/4 לתשובת הכנסת מיום 6.4.2016; (להלן: פרוטוקול ועדת החוץ והביטחון)).
- בחינת הדין החל לגבי השירות הלאומי-אזרחי אך מחזקת את המסקנה שלפיה אין יסוד ממשי להניח שביום 1.7.2023 הוואקום שייווצר עם פקיעת הסדר הגיוס החדש, בהכרח יתמלא בהוראות החוק "הרגיל". היינו כי במועד זה חובת הגיוס שבחוק שירות הביטחון תחול באופן מלא ושוויוני לגמרי גם על תלמידי הישיבות. כזכור, יעדי הגיוס בהסדר הגיוס החדש כוללים גם יעדי גיוס לשירות הלאומי-אזרחי. יעדים אלה הולכים וגדלים באופן הדרגתי עם השנים, בהתאם לגישה ה"תהליכית" שביסוד הסדר הגיוס החדש, הדוגלת בצעדים מדודים ולא במהפכות. בניגוד גמור לכך,חוק שירות לאומי-אזרחי יפקע בתום תקופת ההסתגלות השנייה. בחוק לא נקבעו כל מנגנונים שנועדו להבטיח "דעיכה" הדרגתית של מסלולי השירות הלאומי-אזרחי ושילוב מדוד של תלמידי הישיבות בשורות הצבא חלף מסלולים אלה. זאת, חרף השונות הרבה
--- סוף עמוד 46 ---
הקיימת בין מסלולים אלה לבין שירות בצה"ל. קשה לדמיין כי בן לילה יעברו אלפי תלמידי הישיבות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי (בתרחיש האופטימי שבו הם אכן כה רבים) לשירות צבאי בלא כל הכנה מוקדמת. דברים אלה נכונים בבחינת קל וחומר לגבי גיוסם של אלפים רבים מקרב תלמידי הישיבות שלא הצטרפו לאף אחד ממסלולי השירות הפתוחים בפניהם. בדברי ההסבר לתיקון 21 נאמר כי מוצע למחוק את ההוראה בחוק שירות לאומי-אזרחי המטילה על הממשלה חובה לבחון "מתווה קבע" לשירות זה שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני. בהקשר זה, נכתב שם כי "בחוק המוצע לא נקבע טיבו ואופיו של הסדר הקבע בנושא שילוב תלמידי ישיבות בשירות כאמור" (דברי ההסבר לתיקון 21, בעמ' 193. ראו גם פיסקה 47 למכתבה מיום 18.11.2015 של היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לחברי הוועדה במסגרת הליכי החקיקה, שם צוין כי מוצע לקבוע כי "השירות הלאומי אזרחי יהיה כהוראת שעה" (נספח מש/3 לתשובת הכנסת מיום 6.4.2016); וכן דברים דומים שאמרה נציגת היועץ המשפטי לממשלה בדיון בתיקון 21 בוועדת החוץ והביטחון (פרוטוקול ועדת החוץ והביטחון, בעמ' 113-112)).