הציפייה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי במצב הדברים היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זהו לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ. זהו הסדר המבטיח, אולי, "שקט תעשייתי" בטווח הקרוב, אך אין בו אחרי כל שנות ההתדיינות, להביא לתקווה לשינוי משמעותי במצב. אשר על כן, אין מנוס מן המסקנה כי הסדר הגיוס החדש אינו צולח את מבחן הקשר הרציונאלי, ומסקנה זו מתחזקת מסקירת הנתונים העובדתיים שתובא להלן.
- יש לציין כי הסמכויות הרחבות שהוקנו לשר הביטחון בהסדר הגיוס החדש עשויות לעורר גם את השאלה האם עסקינן בחוק שבו בחרה הכנסת להתפרק מסמכותה לקבוע הסדרים ראשוניים, ולהעביר סמכות זו לידיה של הרשות המבצעת; והאם יש בכך משום פגם חוקתי המצדיק כשלעצמו סעד חוקתי כגון ביטול החוק. שהרי ניתן לטעון כי הסמכויות שהוענקו בהסדר הגיוס החדש לשר הביטחון הן סמכויות לקביעת הסדרים ראשוניים שכן הן מאפשרות לשר להכריע – במקום הכנסת – כמה תלמידי ישיבות יתגייסו לצבא וכמה לא. שאלה לא פשוטה היא האם בית המשפט רשאי לפסול חקיקה ראשית אך מן הטעם שהכנסת בחרה להעביר לרשות המבצעת את הסמכות לקביעת הסדרים ראשוניים. דהיינו האם קיים במשפטנו החוקתי כלל של "איסור האצלה" המוכר בשיטות משפט אחרות (Non-Delegation Doctrine). שאלה חוקתית דוקטרינארית זו לא הוכרעה בפסיקתנו (לסקירת הסוגיה ראו בג"ץ 4491/13 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו]פיסקאות 25-22 לחוות דעתו של הנשיא א' גרוניס (2.7.2014)). גם בענייננו אין צורך להכריע בסוגיה מורכבת זו, נוכח מסקנתנו שלפיה ההסדר ממילא אינו צולח את מבחן הקשר הרציונאלי הקבוע בפיסקת ההגבלה.
- בשני פסקי הדין האחרונים שעסקו בסוגיה שלפנינו, בחר בית המשפט שלא להסתפק בבחינת הקשר הרציונאלי בין הוראות החוק לבין תכליתו באמצעות בחינה תיאורטית של החוק. בית המשפט הוסיף ובחן את מבחן הקשר הרציונאלי גם במבחן מעשי, שתכליתו לבחון האם קיים שינוי מהותי במצב הדברים בפועל בעקבות חוק דחיית השירות (פרשתהתנועה למען איכות השלטון, בעמ' 711-710 (הנשיא א' ברק); פרשת רסלר, בעמ' 41-40 (הנשיאה ד' ביניש) ובעמ' 143-142 (השופטת א' חיות). ראו גם ברק, מידתיות במשפט, בעמ' 387-384). ואולם, יש להדגיש כי בשלב זה הרף הוא גבוה ויש להראות כי קיימת הסתברות ממשית ומשמעותית לשינוי בעקבות הסדר הגיוס החדש (ראו והשוו פרשת רסלר, בעמ' 66-65 (הנשיאה ד' ביניש)). על רקע דברים אלה ובשים לב לריסון השיפוטי המתבקש ביחס לחקיקה של הכנסת בכלל ובסוגיה כה
--- סוף עמוד 49 ---