שנית, לא ניתן להתעלם ממשקלן של הנשים החרדיות בנתונים החיוביים שהוצגו. המדינה לא הציגה נתון נפרד לגבי מספרן של הסטודנטיות החרדיות ואין אפשרות לדעת מה חלקן באוכלוסייה החרדית הנוטלת חלק בלימודים אקדמיים ומקצועיים. לגבי ההשתלבות בשוק התעסוקה, ניכר כי המגמות החיוביות בולטות ביתר שאת אצל הנשים החרדיות, שאצלן שיעור התעסוקה בין השנים 2015-2005 עלה ב-19.9% לעומת עלייה של 10.2% אצל הגברים. היות שהסדר הגיוס החדש כלל לא מתייחס לנשים חרדיות, קשה מאד לייחס לו את השיפור שחל אצלן. יתרה מכך, עובדות אלה מעוררות שאלות לגבי מידת תרומתו גם למגמה הכללית.
- מכל מקום, השתלבותם של חרדים במעגל התעסוקה אינה עומדת בפני עצמה, אלא יש לבחון אותה על רקע כלל תכליות החוק, בדגש על התכלית בדבר קידום השוויון ולכך אפנה מיד. בהערת אגב ובשולי הדברים, אציין כי בעתיד עלולה
--- סוף עמוד 58 ---
להתעורר שאלה האם המגמות החיוביות של השתלבות חרדים בתעסוקה יכולות להביא להחרפת הפגיעה בשוויון בכל הנוגע לגיוס לצבא. זאת, משום שבתנאים מסוימים התנאים המקלים שקבע הסדר הגיוס החדש עשויים להפוך יתרון בלתי הוגן בידי קבוצה זו גם מבחינה כלכלית. שאלה זו לא התחדדה לפנינו בהליך דנא ואותירה לעת מצוא.
מבחן הקשר הרציונאלי – האיזון בין התכליות
- מבחן הקשר הרציונאלי עניינו, כידוע, בהתאמה בין האמצעים שנקבעו בחוק הנדון לבין תכליותיו. כפי שפורט לעיל, להסדר הגיוס החדש ארבע תכליות משנה: עיגון בחקיקה ראשית של הסדר דחיית השירות של תלמידי הישיבות; חלוקה שוויונית יותר של נטל הגיוס; הגדלת השתתפות חרדים בתעסוקה; וזאת בדרך של תהליך הדרגתי ומוסכם. כאמור, על מנת לעמוד במבחן הקשר הרציונאלי יש להראות כי הסדר הגיוס החדש מגשים תכליות אלה בצורה מאוזנת תוך מתן משקל ראוי לכל אחת מהן, בשים לב לכך שחשיבותן היחסית של התכליות אינה זהה. אמנם עלינו לשוות לנגד עינינו את כל ארבע התכליות המונחות ביסוד הסדר הגיוס החדש, אך אל נטעה: מטרת העל של ההסדר הנוכחי, בדומה לקודמיו, הייתה ועודנה לאור הפסיקה הקודמת, צמצום משמעותי של הפער בחלוקה בנטל וקידום השוויון בגיוס. כפי שהבהיר חברי השופטא' רובינשטיין עוד בפרשת רסלר "בתוך עמנו אנו יושבים, ועל הפתרון להיות רדיקלי בהרבה הפעם, כדי שיעמוד במבחן פסקת ההגבלה" (שם, בעמ' 123).
- המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי הסדר הגיוס החדש אינו תורם באופן ממשי ומשמעותי להגשמת התכלית העיקרית של החוק שעניינה הפחתה משמעותית של חוסר-השוויון בנשיאה בנטל השירות בצבא. בכל האמור לתכלית של שילוב חרדים במעגל העבודה, התמונה אינה חד משמעית. אמנם ניתן לזהות מגמות חיוביות ביותר בתחום זה, אך לא ברור שניתן לייחסן בצורה מובהקת וודאי לא בלעדית, להסדר הגיוס החדש. לעומת זאת, ניכר כי התכלית של השגת הסדר מוסכם הוגשמה במידה רבה מאד והדבר הועלה על נס בתשובות המשיבים. המשיבים ראו הישג גדול בכך שבתיקון 21 המפלגות החרדיות הצביעו, לראשונה, בעד הסדר חוקי הכולל גיוס תלמידי ישיבות. טענה שחזרה כחוט השני בטיעוני המשיבים ובתהליך החקיקה, הייתה כי הסכמה הכרחית לצורך מניעת עימות עם הציבור החרדי ולשם שימור ההישגים שכבר הושגו בתחום גיוס תלמידי הישיבות. לדידם של המשיבים, בלא הסכמה רחבה למהלך, ההסדר יהא בלתי אפקטיבי ובלתי ישים. כפי שניתן להתרשם, התכליות העומדות
--- סוף עמוד 59 ---