--- סוף עמוד 60 ---
במשק העבודה הישראלי. תכליות אלה, לנוכח הנתונים שבפנינו, אינן מתגשמות. בהינתן הקשר ההדוק בין תכליותיו השונות של החוק, אין מנוס מהמסקנה שתכליתו המרכזית והכוללת של חוק דחיית השירות אינה מתגשמת." (שם, בעמ' 712, ההדגשות הוספו, מ.נ.)
סיכום
- הנה כי כן, הסדר הגיוס החדש לוקה ברצף של כשלים מובנים ואינהרנטיים שהם בבחינת "פגמים גנטיים" היורדים לשורש ההסדר. מבין הכשלים, ראוי לציין במיוחד את העובדה שההסדר נותר וולונטארי לחלוטין בתקופת ההסתגלות הראשונה וגם לגבי רבים מקרב תלמידי הישיבות בתקופת ההסתגלות השנייה, שאורכה שלוש שנים נוספות. גם בתקופת ההסתגלות השנייה, שבה קיים לכאורה אלמנט מחייב, ההסדר נתון במידה רבה לשיקול דעתו של שר הביטחון. הכשל החמור ביותר נעוץ בזמניותו של הסדר הגיוס החדש, שבהגדרה אינו מגדיר את יעדי הקבע שאליהם יש להגיע בסוף התהליך. פגם זה מעצים ומחמיר את הפגמים האחרים שעליהם הצבעתי ודן את ההסדר לכשלון. מרבית הפגמים הללו דומים במהותם לפגמים שמהם סבל הסדר הגיוס הקודם, אשר הובילו לכישלונו פעם אחר פעם במבחן הקשר הרציונאלי. כל אחד מהפגמים שתוארו, כשהוא נבחן כשלעצמו, פוגע ביכולתו של החוק העומד לפנינו להגשים באופן אפקטיבי את מטרתו העיקרית – להביא לחלוקה שוויונית בנטל הגיוס, לא כל שכן ברמה ממשית ומשמעותית כנדרש בשלב זה. הצטברותם יחד של הפגמים, זה על גבי זה, ובמיוחד הכשל הכרוך בכך שלא נקבע כל הסדר של קבע, מובילה להתמוטטות הסדר הגיוס החדש כמגדל קלפים. בחינת תוצאותיו המעשיות של ההסדר לא רק שאינה משנה מסקנה זו, אלא היא מחזקת ומְתַקֶּפֶת אותה. מכל אלה נלמד כי הלכה למעשה, המחוקק ויתר מראש על השגת המטרה של קידום השוויון בעתיד הנראה לעין, שהיא התכלית המרכזית שאותה אמור היה ההסדר להגשים. אף אם הדבר נועד להשיג תכליות אחרות, לא ניתן לקבל הסדר כה לא מאוזן. יש להודות כי חתירה לשוויון מוחלט בין האוכלוסיות המשרתות בצבא אינה מציאותית ואף אינה נותנת את המשקל הראוי לתכליות האחרות העומדות בבסיס הסדר הגיוס. הסדר הגיוס אינו אמור להביא אפוא לשוויון מלא, אלא לצמצום משמעותי של הפערים היוצרים את אי השוויון, כפי שציינה השופטת א' פרוקצ'יה בפרשת התנועה למען איכות השלטון:
"צמצום הפערים היוצרים את אי השוויון הוא אחד מאתגריו העיקריים של המשפט הדמוקרטי, מתוך הכרה כי השוויון אינו תמיד בר-השגה על אתר ולפעמים הוא