--- סוף עמוד 75 ---
בלימוד התורה וקול תורה לא נדם, ולא יידום. היא היא בקשת השלום והרדיפה אחריו. ישאלו הנוגעים בדבר עצמם, אם רק לימוד התורה בראש מעייניהם או שמא גם שימור חברתי וחשש משינויים, נושאים שבהם ניתן לסייע מאוד, כאמור, כדי להקל על השירות? מדברים רבות על אחדות העם היהודי. חלק מביטוי האחדות הוא השירות בצה"ל. אין בו סתירה כהוא זה ללימוד תורה; מכאן הצורך לכבדו. מי לנו כמלך שלמה – מלך שהשלום שלו – שנאמר עליו (שיר השירים ג', ז'-ח') "הנה מטתו שלשלמה ששים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל; כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, איש חרבו על ירכו מפחד בלילות". שלמה היה מלך שהשלום שלו (מדרש רבה לשיר השירים, פרשה ז'), ועל הפסוקים הללו רוב מלים אך למותר. שואל אתה עצמך, כיצד ניתן "לפצח את הקוד", ולהגיע לשלב הגון של שירות למי שאינם לומדים באמת, בלי לפגוע בלימוד התורה. השירות הצבאי בצבא הגנה לישראל שכשמו כן הוא, צבא הגנה, הגנת כולנו, אינו "ברירת מחדל" של "כמי שכפאו שד". כל עוד יישאר ברירת מחדל דחויה כך בעולם החרדי, תימשך הסאגה הנוכחית, חוק ילך וחוק יבוא, ותחושת אי השויון הקשה תימשך. אכן, לא יתכן חולק על חשיבות לימוד התורה, וקולה של התורה כמגינה ומצילה, ובודאי כהמשכיות קיומנו כעם, יוסיף להישמע כערך מערכי המדינה – אך עניין השירות בצה"ל, המצפון והמוסר, וההגינות כלפי כולנו, מה יהא עליהם? ייראו הדברים שנאמרו כאן כמכוונים לא לניגוח חלילה אלא לשם בניין. פתחתי חוות דעתי ביאוש. לרבי נחמן מברסלב מיוחסת האמירה "אין שום יאוש בעולם כלל", המשמיעה עידוד למיואשים, אור בקצה המנהרה. היום בו תהא תחושה לכלל הציבור היהודי הלא חרדי, כי ניתנת כתף לבטחונה הפיסי של המדינה מצד הקהילה החרדית – את חשבונות שמים איננו מכירים – יהא בעיניי יום חג למדינת ישראל. לוא יהי.
יג. כחברי השופט מלצר חולק אני על חברנו השופט עמית לעניין ישיבות ההסדר. אפשר להתווכח על המינון (ששונָה מעט) בין שנות הלימוד לתקופת השירות בפועל. ישנו גם השילוב המאפשר שירות מלא. אך מי יכול לחלוק על התרומה לצה"ל, לכלל יחידותיו לרבות יחידות השדה שבחוד, של בני ישיבות ההסדר, שרבים מהם גם מסרו נפשם.
יד. אצטרף איפוא לחברתי הנשיאה, ואוסיף ברכה אישית. בימים אלה נכתבים פסקי דיננו האחרונים בצוותא, ואף היא פורשת בקרוב. תודתי החמה לה על שירות ארוך ונאמן בשפיטה הישראלית, במשך כמעט ארבעה עשורים, בכישרון ובידע במשפט, ביושרה למופת לכל ובתבונת המעשה. כה לחי.