- פתחתי דברי בכך שהחוק הוא בלתי שוויוני בעליל. בבג"ץ 6427/02 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל, פ"ד סא(1) 619 (2006) (להלן:עניין התנועה לאיכות השלטון), התבטא השופט מ' חשין במילים חריפות כלפי היעדר השוויון הבוטה המגולם בהסדר הפטור בחוק טל, הסדר שאותו ראה כיחס מעוות של המדינה כלפי צעיריה וכהסדר בלתי מוסרי ביסודו (שם, עמ' 749 ו-768). קשה שלא להזדהות עם הדברים. השוויון הוא עקרון חוקתי נעלה. אך השוויון אינו חזות הכל. אין גוזרים על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה, והמדינה רשאית לקחת בחשבון את המציאות בשטח ואת השאלה אם גיוס בכפיה של חרדים הוא מעשי. עמדתי על כך בפרשת לימודי הליבה:
"...המדינה רשאית להביא בגדר שיקוליה גם את המישור המעשי. יש מקום לדעה כי בדרך של כפייה לא ניתן להשיג את המטרה של לימודי חול ולימוד ערכי הדמוקרטיה ויסודותיה. כפייה של תכני לימוד על המגזר החרדי היא בלתי מעשית. אדרבה, כל סממן כפיה אך מסיג לאחור הישגים שכבר הושגו, מביא ל'התלכדות השורות' בציבור החרדי, ולהתבצרות כנגד מה שנתפס בעיניו כאיום על אורח חייו. כפייה של תכני לימוד עשויה להיתפס כפטרונות, וספק אם תצלח במישור המעשי בציבור החרדי, שלמרבה הצער, עשוי לראות בכך 'גזירות אנטיוכוס'" (בג"ץ 3752/10 רובינשטיין נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פסקה 27 לפסק דיני (17.9.2014) (להלן:עניין לימודי הליבה).
כפי שהראתה חברתי הנשיאה, מספרי המתגייסים החרדים אך קטנו בשנה האחרונה. דומה כי החוק אכן הסיג לאחור הישגים שכבר הושגו ושימש עילה לקמפיינים מתועבים נוסח החייל החרד"ק מבית מדרשם של הקיצונים שבשולי המגזר החרדי. בארצות הברית, עלה בידי השלטון הפדרלי לכפות את פסק הדין בעניין בראון (Brown v. Board of Education, 347 U.S. 483 (1954)) על מדינות הדרום שסירבו לקבל את פסיקת בית המשפט העליון, ששמה קץ לסגרגציה ולהפלייה בחינוך בין שחורים ללבנים. בישראל של היום, ספק רב אם תצלח הגישה של יקוב הדין את המציאות,
--- סוף עמוד 84 ---
ונראה כי כפיית גיוס חובה על אלפי חרדים מדי שנתון גיוס, נועדה מראש לכישלון. "כפי שהמדינה רשאית לקחת שיקולים אלה בחשבון, אף בית המשפט יכול וצריך ליתן משקל לשאלות של אפקטיביות וישימות, לצד הסוגיות הנכבדות של זכויות מול חובות ואיזון בין ערכי צדק ושוויון" (עניין לימודי הליבה, בפסקה 28 לפסק דיני). הפתרון הוא פשרה ואיזון בין הדעות, האמונות והערכים המתנגשים. אלא שאיזון זה לא צלח על פי נוסחו הנוכחי של החוק והתכליות שבבסיסו, ועל כך יש להצר.