"התהליך הדמוקרטי מתבסס על הכרה כי לא תמיד ניתן להשיג את תכלית השוויון בין קבוצות אוכלוסייה שונות על דרך פתרון של נוסחאות מוחלטות. הוא טמון בהבנה עמוקה של המציאות החברתית על מורכבותה הגדולה, ובראייה כי השגת השוויון עשויה לחייב תהליך חברתי הדרגתי למציאת נקודות ההשקה בין חלקי האוכלוסייה השונים מתוך הכרה בעומק הפער שבתפיסות העולם, אורחות החיים, והבנת מהותה של המדינה ותפקידיה
--- סוף עמוד 91 ---
העשויים להבדיל קהילה משאר חלקי הציבור. הוא נעוץ בהגדרת היעד והתכלית הראויים, ובנקיטת האמצעים המתאימים להגשמתם. הוא עשוי לחייב את הגשמת התכלית צעד אחר צעד, בלא שבירת מערכות, בלא הריסת מרקם חברתי-אנושי עדין, ובלא הנפת גרזן העלול להסב נזק חברתי שאינו בר-תיקון. הוא עשוי לחייב תהליך של בנייה, נדבך אחר נדבך, לא בדרך של גינוי והוקעה, אלא בדרך של כבוד והבנה לשונה, תוך כדי חתירה מתמדת להתקרבות, ותוך מחויבות לפעול להנמכתן של המחיצות המפרידות. ההליך הדמוקרטי מגלה הבנה למגוון הצרכים של בני העדות השונות ופועל למציאת המכנה המשותף ולאיזון ביניהן, במגמה לאפשר חיי חברה הרמוניים. פעמים, התהליך החברתי הוא ארוך טווח, כרוך בדרך-ייסורים, ואינו יכול להניב תוצאות ממשיות מיידיות" (שם, בעמ' 791).
ראו גם חוות דעתה של השופטת ע' ארבל בבג"ץ 6298/07 רסלר נ' כנסת ישראל, פ"ד סה(3) 1, 85 (2012) (להלן: עניין רסלר) וכן דבריו של השופט ח' מלצר באותו עניין, בעמ' 130-129.
- גם אם ניתן להבין את עמדת המשיבים המבקשים להימנע, במידת האפשר, משימוש בכוח כופה (כאשר הם אף מטילים ספק במידת האפקטיביות של אמצעים מעין אלה), יש בידי המדינה הכוח והסמכות להשתמש בתמריצים כלכליים ובכלי מדיניות, שיסייעו בהנעת התהליך החברתי הנדרש על מנת לקדם את השוויון ובמידת הצורך אף לקדם חקיקה מתאימה לצורך כך. אולם יש להדגיש כי ככלל, ובעניין אחרון זה בפרט, הסכמה אינה חזות הכל. הדברים אמורים ביתר שאת לאחר שנים ארוכות שחלפו מאז החלה ההתדיינות בלא שחל שינוי משמעותי במצב.
- צעד מסוים בכיוון זה נעשה בתיקון מס' 21 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, שהורה, בין היתר, על הקמת צוות בין-משרדי שתפקידו היה לגבש תכנית רב שנתית, שתכלול אמצעים לקידום העמידה ביעדי הגיוס (סעיף 26טו1לחוק). הכוונה בהקשר זה, כפי שהוסבר על ידי נציגת משרד המשפטים בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הייתה לעשות שימוש בתמריצים הכספיים הקיימים בתחומי הדיור, התעסוקה והחינוך, כדי "למנף בתוך אותם מכשירים את התכלית של עידוד שילוב בשירות צבאי ואזרחי" (פרוטוקול ועדת החוץ והביטחון, הכנסת ה-20, 94 (19.11.2015)). חלק מאותם תמריצים באים לידי ביטוי בתמיכות שניתנות למוסדות התורניים בהם עסקינן. כך, לפי הנתונים המפורטים בדו"ח הצוות הבין-משרדי, תקציב התמיכות במוסדות תורניים לשנת 2015 עמד על למעלה ממיליארד ש"ח (משרד
--- סוף עמוד 92 ---