הביטחון דו"ח הצוות הבין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס 18 (13.4.2016) (להלן: דו"ח הצוות)). בצד האמור, נציגת המדינה הבהירה, בתשובה לשאלת בית המשפט בדיון, כי השימוש – לשיטת המדינה – במערך התמיכות הניתנות למוסדות התורניים כמכשיר לקידום מדיניות בתחום הגיוס מוגבל לעידוד הגיוס באמצעות הגדלת התמיכה בישיבות שהלומדים בהן מתגייסים, להבדיל מהקטנתה בישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים (פרוטוקול הדיון מיום 17.4.2016, בעמ' 7).
- להשקפתי, גם אם המדינה סבורה, כפי שנטען לפנינו, כי השימוש בכלי מדיניות "רכים" עדיף על מכשירי אכיפה קונבנציונליים, בהינתן רגישות הסוגיה, על החקיקה להכיל מנגנונים שיאפשרו שימוש אפקטיבי בתמריצים הכלכליים וישקפו את סדרי העדיפויות של המדינה בעניין יעדי הגיוס (והשוו המלצה 1 בעמ' 21 לדו"ח הצוות), באופן שלא יהיה מוגבל לתמריץ חיובי, שלא הוכח כאפקטיבי דיו, כעולה מדו"ח הצוות. דברים אלה עולים גם מהמלצותיה של ועדת גבאי – ועדה בין-משרדית שהוקמה מכוח החלטת ממשלה מיום 15.7.2010, שבהן צוין כי אם לאחר יישום המלצות הצוות בעניין שילוב המגזר החרדי בנשיאה בנטל הביטחוני יסתמן כי עדיין מתעורר קושי לאתר מספיק דחויי שירות אשר מעוניינים לשרת, יש לבחון שינוי במערך התמריצים ליציאה לשירות, תמריצים חיוביים ושליליים כאחד (משרד ראש הממשלה המלצות הצוות הבין-משרדי: עידוד תעסוקה וקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי 27 (2010)).
- למותר לציין כי עיצוב מתכונת תמיכות במוסדות התורניים לאור סדרי העדיפויות של רשויות המדינה בתחום הגיוס, וכינון מערך תמריצים – חיוביים ושליליים – בהתאם, הוא כלי מדיניות אחד מני רבים, אשר אפשר כי השימוש בו יהיה משום קטליזטור לקידום התהליכים החברתיים הנדרשים להבאת שינוי בסוגיה שלפנינו. הדבר לא נעשה עד כה במידה הנדרשת לצמצום משמעותי של הפערים בנשיאה בנטל השירות הצבאי, וזוהי להשקפתי דוגמה נוספת ל"חוסר נחישות של רשויות המדינה להביא לפתרון עמוק של סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות" (פסקה 72 לחוות דעתה של הנשיאה).
- אוסיף כי אינני שותף להשקפתו של חברי השופטי' עמית, בהתייחס ל"קריאת כיוון" כלשונו, המוצעת על ידו, שמשמעותה הלכה למעשה היא השלמה עם הפגיעה בשוויון וויתור על הניסיון לפעול לצמצום של אי השוויון בנטל. זאת נאמר מבלי להקל ראש בקושי הניכר בדרך להשגת יעד זה, שבא לביטוי במילת הפתיחה של חוות דעתו
--- סוף עמוד 93 ---