היחידה שכך נאמר לגביה. למעשה, אף ישיבת ארץ ישראל – שלמרבה הצער, צבא ההגנה לישראל מהווה כיום תנאי הכרחי למימושה – נתפסת בהלכה כ"שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה, ב). מכל מקום, ברי כי לימוד התורה אינו ממצה את חובות היהודי כלפי בורא עולם, כלפי עצמו וכלפי החברה שהוא חלק ממנה.
אשר לעיקר הראשון – עוצמת הפגיעה בשוויון – הרי השירות בצבא ההגנה לישראל כרוך בהגבלה מהותית של זכויות המשרתים, פוגע באופן אינהרנטי בחירותם, ובמקרים רבים אף חושף אותם לסכנת חיים מתמדת וממשית. סכנת חיים פשוטה כמשמעה – חשש למוות או פגיעה קשה בגוף ובנפש –ולא כאמצעי רטורי. ואף אם חייל יוצא מן השירות בלי שנפלה שערה משערות ראשו, הרי הדרישה להקדיש כ-3 שנים מחייו הינה דרישה ממצה, מלאה ומשמעותית. שחרור תלמידי הישיבות החרדיות – קבוצה שהיקפה הכמותי ומשקלה היחסי באוכלוסייה גדלים והולכים – מחובה זו, מעצים את הנטל הכבד בלאו הכי בו נושאים המתגייסים הצעירים: שמירה על ביטחון המדינה, הגנה על אזרחיה והתמודדות מורכבת עם ניסיונות בלתי פוסקים של האויב לפגוע בהם. הזכות לשוויון בנטל מצויה, אפוא, בליבת כבוד האדם – ולא פחות מכך, חירותו – ונושאת אופי חוקתי מובהק. כפועל יוצא, הסדר הפטור, המטיל חובת גיוס רחבה על אזרחים מן השורה, ובה בעת סולל עבור תלמידי הישיבות החרדיות נתיב מהיר אל הפטור המיוחל, פוגע קשות בזכותם החוקתית של המתגייסים לשוויון.
במובן זה, והבעתי עמדה זו בעבר, אינני מקבל את גישת הנשיא (בדימוס) א' גרוניס (בפרשיות התנועה ורסלר), לפיה הלגיטימציה להפעלת ביקורת שיפוטית מוגבלת להגנת המיעוט מפני הרוב – כך שאין מקום להתערבותנו בסוגיית הגיוס. האוכלוסייה הנפגעת מהסדר הפטור מוגבלת בגיל ובזמן: נערים בני ה-18, הצועדים את צעדיהם הראשונים ב"עולם המבוגרים", ורחוקים משליטה בעמדות הכוח של המדינה. לעיתים, חלק מהרוב זקוק אף הוא להגנה מפני מעשי "רובא דרובא" – כך שיש להכריע בסוגיה מבעד לעיני המתגייסים, ומתוך מחויבות לצמצם את הפלייתם.
משכך, עלינו לרדת לעובי הקורה ולבחון האם הפגיעה בזכות החוקתית לשוויון עומדת במבחני פסקת ההגבלה – וליתר דיוק, במבחני המידתיות הקבועים בה. הנחת המוצא, לה ניתן ביטוי בדברי ההסבר לשכבה הראשונה של הסדר הפטור (הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 787, 1124) (להלן: תיקון 19), היא כי ההסדר מבקש לאזן בין מספר תכליות נוגדות, עליהן עמד בעבר בית משפט זה: קידום השוויון בנטל, תוך הגדלת