פסקי דין

בגץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת - חלק 85

12 ספטמבר 2017
הדפסה

--- סוף עמוד 100 ---

מובהקת למרכזיות שייחס המחוקק לתכלית זו – על כל המשתמע מכך ביחס למעמד התכליות המתחרות, לרבות השוויון.

 

דברי ההסבר למתכונתו הנוכחית של הסדר הפטור – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015, ה"ח הממשלה 973, 186 (להלן: תיקון 21) – מצביעים אף הם על כוונת המחוקק לשנות מן האיזון הקודם, ולהעניק משקל רב יותר לתכליות המצדדות בהגבלת גיוס החובה: "חקיקת תיקון מס' 19 עוררה התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי [...] על פי מדיניות הממשלה שהתגבשה בעניין זה נכון וראוי להמשיך ולקדם את העמידה ביעדי הגיוס [...] בדרך של שיתוף פעולה". גם אם התכלית הסובייקטיבית משנית, בדרך כלל, לזו האובייקטיבית, לא ניתן להתעלם ממנה בניתוח תכלית החוק (בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1) 749, פס' 11 לפסק דינו של הנשיא א' ברק (1993); ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 34 ו-49 (14.5.2012)). "שדרוג" מעמדן של תכליות ההסכמה ולימוד התורה מקרין במישרין על עמידת הסדר הפטור במבחן הקשר הרציונאלי – המתמקד בהתאמת האמצעים לתכלית שהמחוקק בחר לקדם – ומלמדת כי אין לערוך גזירה שווה מן ההכרעה בעניין רסלר.

 

עם זאת, האינדיקציות הפרשניות עליהן עמדתי מהוות, במידה מסוימת, שטר ושוברו בצידו. תכלית קידום השוויון עודנה שזורה כחוט השני ברכיביו השונים של הסדר הפטור, והיא הרוח החיה במנגנונים שתכליתם הגדלת מספר בחורי הישיבות המתגייסים – מבחירה, או לפי חוק. תכלית זו עומדת בבסיס הוראות מרכזיות, דוגמת הטלת חובה על הממשלה לפעול "להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל" – באמצעות קביעת יעדי גיוס, וניהול מדיניות התומכת בהשגתם (סימן ד' להסדר הפטור) – או מיסוד מנגנוני דיווח, בקרה ומעקב אחר התפתחויות בשדה השוויון בנטל (סעיפים 26 טז ו-26כח להסדר הפטור). לפיכך, גם אם תכלית הסדר הפטור שונה מזו של חוק טל, קידום השוויון וצמצום פערי הגיוס מוסיפים להוות רכיב מהותי של תכלית זו. מטעמים דומים, אין בהדגשת יסוד ההסכמה בדברי ההסבר לתיקון 21 כדי לדחוק את עקרון השוויון – מה גם שדברי ההסבר מונים שתי תכליות אלו באותה נשימה, ומאשרים כי הסדר הפטור מבקש לשלב ביניהן בצורה אפקטיבית.

 

מסקנה זו מתחייבת גם מתכליתו האובייקטיבית של הסדר הפטור, שכן הלכה מושרשת היא כי לכל דבר חקיקה "תכליות נוספות הנלמדות מעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית [...] בין תכליות אלה מצויה קיומן והגשמתן של זכויות אשר

עמוד הקודם1...8485
86...128עמוד הבא