יתר על כן, אף ב"תקופת ההסתגלות השנייה" מנגנון היעדים אינו יוצר חובת גיוס סטטוטורית מדידה ומשמעותית, שכן הסדר הפטור מסמיך את שר הביטחון לשמר את משטר דחיית השירות גם בהעדר עמידה ביעדים הקבועים (סעיף 26כב(א) להסדר הפטור).
שיקול דעתו של שר הביטחון אמנם מוגבל במידת מה, והוא נדרש להחליט על מספר צווי דחיית השירות לתלמידים בני 21 ומעלה "בשים לב ליעד השנתי הכולל שקבעה הממשלה", ו"בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים" (סעיף 26כב(א) ו-(ד) להסדר הפטור). ברם, גם אם קריטריונים מנחים אלה עשויים להגן על סמכות השר מפני ביקורת המבוססת על כלל ההסדרים הראשוניים (כפי שנעשה בעניין רובינשטיין) – וכך עולה – אין בהם מענה הולם לבעיית (אי) המידתיות והעדרו של קשר רציונאלי בין האמצעים לתכלית. על קצה המזלג אזכיר כי הקריטריונים שמופיעים בחוק אינם מגבילים את שיקול דעתו של שר הביטחון ביחס לדחיית השירות של
--- סוף עמוד 105 ---
תלמידי הישיבות עד הגיעם לגיל 21 (סעיף 26יח(ג) להסדר הפטור) – דחייה הפוגעת משמעותית בפוטנציאל הגיוס העתידי שלהם (ראו פסקה 59 לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בעניין רסלר). מגבלות אלה אינן חלות גם לגבי קבוצה משמעותית נוספת של תלמידי ישיבות: לפי סעיף 26כ(א) להסדר הפטור, עמידה ביעד גיוס שנתי תעניק למקבלי הדחייה "חסינות" מפני חובת גיוס סטטוטורית עתידית – ותאפשר לשר לשוב ולדחות את שירותם גם אם היעדים הגבוהים יותר שעל הממשלה לקבוע בשנים העוקבות (בהתאם לסעיף 26טו(ה) להסדר הפטור) לא יושגו. בכך יש כדי לצמצם עד למינימום את תחולת חובת הגיוס הסטטוטורית במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, אף אם נניח כי הקריטריונים המנחים את שיקול הדעת של שר הביטחון אינם נטולי משמעות.
- מסמר שלישי בארון המידתיות של הסדר הפטור נועצת "תורת המספרים". העלייה המספרית הזעומה במספר המתגייסים לשירות בשנים האחרונות – המפגרת בשיעור גדל והולך אחר יעדי הגיוס הקבועים, ורחוקה מלעמוד בקצב הגידול המרשים במצבת תלמידי הישיבות החרדיות – אינה מאפשרת להסדר הפטור ליהנות מן הספק, ומאשרת כי אין בו כדי לקדם את תכלית השוויון. הנתונים, שהוצגו ונותחו היטב על ידי הנשיאה, מלמדים כי עידוד גיוס בהסכמה עשוי לכרסם בשולי המחנה אך אין בו כדי להביא לשינוי משמעותי של המגמה ולהפחית את ההפליה בין דם לדם. זאת, אף מבלי להידרש לשאלה האם המשקל הנכבד שניתן לשירות האזרחי-לאומי במסגרת היעדים תורם במידה מספקת לקידום השוויון – בהתחשב בשוני הדרמטי בין שירות בן 32 חודשים בצבא ההגנה לישראל, ובין התנדבות בהיקף מופחת בסביבה אזרחית.
- מכלול המאפיינים עליהם עמדתי יוצר את הרושם שחוסר האפקטיביות של ההסדר הפטור אינו תולדה של חוסר שימת לב או של התרשלות – כי אם ניסיון מודע ומכוון לשמר את ההפליה, ולהנציח את אי גיוס תלמידי הישיבות החרדיות ככל שניתן. עלי התאנה שנתפרו – באמנות יש לציין – על ערוות ההפליה, אך מעצימים את הפגם המשפטי והמוסרי שדבק בהסדר ומבליטים את מדיניות ה"אף שעל" העומדת בבסיסו. ושוב אדגיש, ניתן להשלים עם שינוי הדרגתי, אך מובהק, בדפוסי השירות של תלמידי הישיבות החרדיות, אולם אין לקבל עוד מנגנון שמהותו היא שימור הקיים. די בכך כדי ללמד שהסדר הפטור, כמוהו כקודמו, אינו עומד במבחן הקשר הרציונאלי, הואיל והשיפורים המסוימים שבוצעו בו רחוקים מלהרים תרומה ממשית לקידום תכלית השוויון.